איך להכיר חברים חדשים? (לשאלה - תגללו לסוף)

איזה דיכאון
אשכרה ניסתי לגדול ולהתפתח בתור בן אדם וחזרתי לנקודת ההתחלה ולשובה שתמיד הייתה לי "אי אפשר להסתמך על אחרים ובסוף תמיד תיהיה לבד" זה לא בהכרך פסימי או אופטימי מאחר שלמרות הקונוטציה השלילית יש לזה גם משמעות מסויימת של חופש ושלווה, זה שאתה לא יכול להסתמך על אחרים לא בהכרח אומר שתיהיה בודד או איזה שיט בסגנון. ובכל זאת...

אחרי הפתיח הזה האם יש פואנטה?
אנשים מבאסים, גריינדר זה אפליקציה מאכזבת או יותר נכון הקהילה שבאפליקציה אבל כולנו יודעים את זה. ובכל זאת עדיין אפשר להתאכזב.
האנשים כל כך מדכאים ומתסכלים, שיפוטיים מרושעים מגעילים חוצפנים וחסרי כל ערך. אם לא הייתי בדיכאון כרוני באמת שהאפליקציה הזאת לא הייתה מוצאת את עצמה על מסך הפלאפון שלי.

אם לומר את האמת אחרי שיהיה מסויימת במקום הזה שנאת הגברים שרכשתי מאחותי קצת גדלה והרעיון של למצוא בן זוג דיי התפורר מאחר ולא מתחשק לי לנסות יותר להיות בקשר כלשהו עם אנשים מהקהילה. הייתה תקופה שחשבתי שיהיה לזה איזשהו ערך בחיים שלי אבל בתכלס לא. באמת שהניסיון הנואש למצוא פנדום או פורום שבוא אני אוכל לתקשר עם אנשים בעלי אותם ערכים תחביבים או דעות מתחיל להרגיש מתיש בעצמו.

זמן להמשיך קדימה, לשלב הבא של יאוש.

לא באמת קרה שום דבר דרסתי חוץ מההבנה שאני לא יכול יותר ואני דיי מדרדר מנטלית ומתקרב משנה לשנה לקצה היכולות שלי אבל זה משהו לדאוג לו בעתיד.

בסופו של דבר אין לי מה לדאוג יותר מידי או לחשוב יותר מידי.
אני אדם ממוצא ואני חיי חיים ממוצעים. לא משנה איזה בחירות אני אבחר זה לא באמת משנה. כל החלומות והתיקווות שלי לא משנים. כל החברויות שאני משקיעה בהם כל כך הרבה מעמץ לא משנים. בסופו של דבר אני אשאר אותו אדם ממוצא עד הסוף.

לפעמים אני נהנה להסתכל בסרטוני טיקטוק כדי לברר התנהלויות אנושית, כדי שאני אוכל להתנהל בצורה שאני אוהב. לומד קצת על צורות התנהלות רעילות וצורות התנהגות חיביות. יותר בכיוון של ההלעת מודעות מאשר דחיפה לתבנית מסויימת, כי אני כן יודע שאני אדם לא מושלם. אני דיי אנוכי ומרגיש מעט עיניין באנשים סביבי ודיי צריך להכריח את עצמי כדי להתנהל כמו שצריך. "כמו שצריך" בשביל שאני יוכל לדאוג שאנשים לא ינטשו אותי כי בסופו של דבר אני כן צריך חברה.

אני קצת סוטה מהנושא של כמה גריינדר מסריח וכמה נמאס לי ממערכות יחסים ומין, והניסיון הפטתי ליטלות את התקווה לשינוי באדם זר שיגיח משום מקום ויתן את כל מה שרע בחיים שלי. אני לא מאמין בזה. אבל זה שאני לא מאמין בזה לא אומר שלא קיווותי לזה. בפינה קטנה בלב שניסתי להתכחש לה.

אני מרגיש שזה באמת כבר לא עובד תקופה ארוכה, והבעיות מחמירות.

ניסתי לעשות כמיתב יכולתי אבל זה לא מספיק.
אני רק אדם ממוצא וזה לא מספיק
אני מנסה ללמוד ולהשתפר וזה לא מספיק
אני מנסה להישאר עם ראש פתוח וזה לא מספיק
אני מנסה להתנגד לחלקים הרעילים שבי וזה לא מספיק

אני משעמם, טיפש, ממוצע, חסר יכולות חברתיות, מראה ממוצא, לא בקושר, חסר שאיפות לעתיד, אם חברים שמרגישים כל כך מרוחקים ומשפחה שמרגישה כל כך מרוחקת.

אני אפילו לא יודע מה להגיב עליהם.
אני חושב שהם אנשים טובים אבל בשלב הזה זה לא מספיק.
המציעות הזאת באמת מטרידה אותי יותר מידי ולשאוב את עצמי לתוך סיפורים ומשחקים, עולמות וירטואלים, וסרטוני יוטיוב וטיקטוק שרק גורמים ליום להיגמר כבר לא מספיקים.

אני באמת לא בטוח מה לעשות הלאה.
זה לא שאני לא יודע. יש מליארד סרטונים ומדריכים למה לעשות.
אלף ואחת אנשים חכמים ומוצלחים בחיים שלי בעלי עצות ודעות טובות.
אבל כבר אין לי כוח לנסות, אני לא יכול לשכנע את עצמי שדברים ישתפרו.
כמה פעמים הגעתי לפסגה? כמה פעמים נהפכתי לאדם שאני רוצה להיות רק כדי לחזור להיות מה שאני עכשיו? אני לא יכול להתקדם כי אני הולך במעגלים.
זה אשליה.


....................................

טוב אני מרגיש שכבר איבדתי את הפואנטה כי סתם כתבתי בלי מטרה
בוא נאמר שמה שאני מנסה להשיג זה חברים גברים בגילי שמעתניינים באותם תכנים.ארוטיקה, כתיבה, קריאה, אומנות, אנימה, מנוואה, משחקי וידאו, VR, וכולי. ואני מניח שיש עוד כל מיני שטויות קטנות שמעניינות אותי.

איך אני יכול להכיר חברים חדשים בגילי שנימצאים באיזור שלי?
אני ממש רוצה להכיר גברים מהקהילה שמתעניים באותם נושאים ואשכרה גרים בעיר שלי ואני אוכל להתחבר עליהם, ולהיפגש איתם ואשכרה שיהיה לי חיי חברה, ולא חברים שנימצאים בצד השני שלי המדינה ושאני פוגש פעם בשנתיים.