מחפשת הגדרה ל"חברות" הזאת, מרגישה דחויה ובודדה - בא לי למות!

שלום.יש בעיה שממש ממש מציקה לי אז אשמח לקבל ייעוץ ותודה מראש.
אני נערה דתייה בת 17 ממרכז הארץ ,עולה לכיתה י"ב ולא כ"כ חברותית.. ( לא בכוונה אלא בגלל שאני פשוט לא מצליחה)
יש לי בכיתה 2 בנות שרק איתם אני בקשר מהבנות בכיתה..אני רוצה לספר לכם עליהם קצת בשביל שתבינו את הבעיה שלי.
לבת הראשונה קוראים שקד (שם בדוי)-היא עברה אלינו לבית ספר לפני 3 שנים מהצפון,ומיד עם המעבר היא נקשרה אליי כי היא לא ממש הצליחה להשתלב עם הבנות האחרות בכיתה..
הכיתה הייתה מאוד מגובשת ואני לא ממש הצלחתי להתגבש איתם ולכן היא אוטומטית התחברה אליי. בהתחלה הייתה לנו חברות מדהימה,כל היום היינו מסתמסות,מדברות,יוצאות ומספרות הכל אחת לשנייה.
בשנה האחרונה התחיל כנראה "להימאס" לה ממני והיא הצליחה ליצור קשרים עם בנות שנחשבות "הכי הכי" בכיתה (צוחקת איתם בלי סוף,מתכתבות באסמסים בשיעורים וכו) ותוך כדי שומרת על קשר טוב עם רעות שמיד תשמעו עליה..
השנייה זאת רעות (שם בדוי),היא הייתה איתי בכיתה מהתחלת התיכון ובהתחלה היא הייתה הבנאדם הכי ביישן ביקום!!!..לא מוציאה מילה מהפה ולא היו לה בכלל חברות!!
היא גרה יחסית קרוב אליי ולכן אנחנו (אני ורעות) כל יום חוזרות מהבית ספר ביחד..התחלנו לעשות את זה כבר מהשנה הראשונה (הצעתי לה כי ממש ריחמתי עליה ומאז זה התמשך עד היום)
בגלל שכל יום יצא לנו להיות ביחד לבד התפתחה ביננו חברות קטנה כזאת (ככה אני מגדירה אותה)..בפעמים הראשונות אני הייתי מקשקשת ומפטפטת ממש עם עצמי והיא הייתה שותקת ורק מידי פעם מצחקקת..עד שלאט לאט היא ממש נפתחה אליי והתחילה לדבר איתי חופשי וגם עם בנות אחרות-הפכה לבת חברותית מאוד ( אני באמת לא אומרת את זה בשביל להשוויץ אבל אני בטוחה שזה בזכותי)
בגלל שהייתי בהתחלה בקשר טוב עם שקד ובקשר טוב עם רעות, התפתחה ביננו חברות של שלישייה והרגשתי המרכזית,כולם היו מסביבי ,אבל בשנה האחרונה היה לי משבר ,הסתגרתי מאוד,שקעתי בדיכאונות בלי לספר את זה לאף אחד (גם לא להם) ובזמן הזה הם לא ממש התייחסו אליי וחיזקו את החברות בניהם. עכשיו הם החברות הכי טובות ואני מרגישה ממש בצד..
זו חברות ממש מוזרה: מתחילת החופש לא דיברתי עם אף אחת מהם אפילו לא פעם אחת,לא יצאנו בכלל (אני חושבת שהם יוצאות בלעדי) ואני פשוט מרגישה בודדה,אין לי אף אחת חוץ מהם.
כל הזמן שאני מתחברת לוואטאפ(לסתם, כי אין לי באמת עם מי לדבר) אז אני רואה שהם מחוברות באותו זמן,ותמיד יוצאות מהוואטאפ בדיוק באותו זמן וכואב לי כי אני יודעת שהם מדברות בלי סוף..
כל החופש לא דיברתי עם אף בת,פשוט מנותקת..וכל יום הייתי על המחשב מהבוקר כמעט עד הערב ,רואה סרטים (גם לא צנועים),מדברת בצאטים ואני מתביישת לומר אבל הגעתי למצב כ"כ שפל שאני אפילו נכנסתי כל החופש למשחק של ילדים (אקולוקו למי שמכיר) ויוצרת שם קשרים עם ילדים שקטנים ממני בהמון שנים (ילדים בני עשר לפעמים) כי אני מרגישה מאוד בודדה וחייבת לדבר עם אנשים..(מוצאת את עצמי מקשרת ואומרת שאני בגילם)
מה לעשות? מרגישה דחויה ובודדה,אין לי עוד טעם לחיים,אין לי חברות,והביטחון שלי ברצפה..זה הגיע למצב שאני ממש שונאת אותם ולא יכולה לחשוב על מצב שאראה אותם עוד שבועיים בתחילת שנה
בכיתה אנחנו מדברות קצת, השיחות הם בעיקר בניהם ואני מרגישה נדחפת אבל כשאני מגיעה הביתה אין בנינו בכלל קשר,לא יוצאות ולא כלום למרות שהם ממשיכות את הקשר בניהם (בעיקר בווטאפ)..
הגעתי למצב שאני שואלת את עצמי:האם הם בכלל נחשבות כחברות שלי?מה לעשות?? אני מדגישה שיהיה לי מאוד קשה לחדש איתם את הקשר כי אני ירגיש מושפלת,חסרת חברות שמנסה להידחף אבל מצד שני אין לי אפשרות להתחבר לבנות אחרות כי אני מקוטלגת כאחת שהיא "ככה וככה" ולכן אף אחת לא תרצה להתחבר אליי ..
האם אני ישאר בודדה? אני ממש מיואשת ובדיכאון עצום, בוכה בלי סוף ,באלי פשוט למות ומאוד קשה לי עם המצב,(למרות שזה נשמע מאוד תינוקי )
אשמח לייעוץ ו,מצטערת על האורך.
באמת תודה לכל מי שקרא,אפילו אם לא הבנתם אותי,צחקתם עליי וגם אם לא ייעצתם לי..