אז יש לי ילדה בת 3, ילדה מהממת, דעתנית מאוד שאוהבת להחליט בעצמה כמעט על הכל.
היא מדברת בלשון זכר, למרות שהיא מבינה שהיא בת, ויודעת לדבר בלשון נקבה, מדברת אליי רק בלשון נקבה וכך גם לכל אישה או בת אחרת.
היא אוהבת גיבורי על, כמו ספיידרמן, באטמן, הענק הירוק וכו׳
פחות מתחברת לנסיכות, אבל כן לפעמים יכולה לשחק במשחקים שהם יותר של ״בנות״..
היא רואה בנים כמשהו מגניב יותר, ולכן אנחנו חושבים שהיא מדברת בלשון זכר על עצמה.
בנוסף, היא לא אוהבת להתלבש בבגדים של בנות, מדיי פעם היא תסכים לשים שמלה, אך בדרך כלל היא תעדיף ללבוש בגדים עם ציורים של גיבורים עליהם בגדים שיש במחלקת בנים בעיקר.
חשוב לציין שגם נולד לה אח בן לפניי שמונה חודשים, ובערך מאותה תקופה התחילה לדבר על עצמה בלשון זכר.
אנחנו מאוד זורמים עם כל זה, ומאפשרים לה להיות מי ומה שהיא אוהבת, השאלה שלי היא בעיקר האם יש מישהו שחווה את זה עם הבת או הבן שלו גם, ואיך פעלתם בסיטואציה, האם הילד או הילדה המשיכו לאהוב דברים של הצד השני או שזה כן השתנה בשלב מסוים?
ממש חשוב לציין שאני לגמריי מודעת שזה ממש לא קשור עדיין למיניות או לזהות מינית, היא בסך הכל בת 3, וכך או כך, לא משנה מה יהיה בעתיד אנחנו נקבל אותה בדיוק כמו שהיא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות