האם נכון להיפרד בגלל זה?

היי לכולם
היה לי בנזוג עד לפני יומיים..אני נפרדתי ממנו
אנחנו מכירים כמעט שנה, אני בת 25 הוא 29
היינו יחד חצי שנה, נפרדנו לאיזה חודש ואז חזרנו הוא רצה לחזור ואז היינו יחד איזה חודש ואז שוב פעם נפרדנו ושוב פעם חזרנו הוא רצה לחזור
עכשיו נפרדנו עוד פעם, כאשר עבר כחודש מאז שחזרנו שוב
מה הייתה סיבת הפרידה הפעם: בגדול, אני בנאדם מאוד מאוד מאוד רגיש, בחורה רגישה שעברה דבר או שניים בחייה, ואני זקוקה לבנזוג שמאוד יתמוך בי רגשית
והוא לעומת זאת על הקיצון השני לפעמים
הוא נורא רגיש לביקורת
כאשר אני אומרת לו שמשהו שעושה מפריע או פוגע בי
הנטייה הראשונית שלו זה להתגונן, לבטל את הרגשות שלי
הוא יעדיף לכעוס עליי שאני בוכה מאשר לומר לי שהוא מצטער
מתי הוא כן יתנצל? אם לא אדבר איתו יום יומיים, והוא ירגיש שאיבד אותי
יש בנינו אהבה גדולה אבל יש עוד משהו שמפריע לי מעבר לכך
ציינתי שאנחנו מכירים כמעט שנה
הוא גר לבד, אני גרה עם הורי
הסברתי לו שאני נותנת לקשר עוד שנה ובסיום השנה אני רוצה שנעבור לגור יחד
כי לא נראה לי הגיוני שאם אני אהבת חייו כפי שהוא טוען, והוא זה שחזר פעמיים והוא גר לבד ואני מתה לצאת מהבית, אז לא הגיוני שלא נעבור לגור יחד בעוד 12 חודשים מעכשיו
הסברתי לו שקשה לי להיות באוויר
הוא אמר ש''זה תלוי בקשר'' ושאין זמן מוגדר, הדד ליין שלו זה כשנתיים עד למעבר לדירה משותפת. אבל אמרתי לו שאם לעבור לגור יחד לוקח לו שנתיים אז מה יהיה עם עיניינים רציניים יותר כמו חתונה? ילדים?

הסברתי לו ששנתיים זה המון זמן נטו בשביל מגורים משותפים, שריבים תמיד יהיו
ושהשאלה היא האם הוא רואה אותי כאהבת חייו ואם הוא רוצה אותי לכל החיים
כי אם כן, למה ככ לדחות את זה? עוד שנתיים אהיה כבר בת 27
ועדיין להישאר באותו המקום בקשר?ואם אחרי חודש מגורים משותפים זה לא יהיה טוב?

הוא כן לוקח אותי למסעדות, מפנק
שם בשבילי נותן לי תשומת לב
יש לו בעיה של נכות רגשית מסויימת ומאפיינים נרקיסיסטים
זה משהו מוכר לי ממשפחתי..
הוא גם נאמן לי מאוד וזה המובן מאליו אבל חשוב ביימנו

השאלה האם לתת לזה שנתיים עד שיואיל בטובו לראות מגורים משותפים יחד זה לא מלא זמן? כי בזמן הזה אוכל כבר להתחתן.. או שזה תירוצים של גבר שפשוט לא בטוח ועדיף שאשחרר אותו למין הנשי ואמצא מישהו שבאותו הכיוון שלי


תודה לעוזרים, אוהבת