מרגישה שהוא מורח אותי ואת הזמן שאין לי, מה מציעים לי לעשות?

שלום לכולם,

אשמח לחוות דעתכם מה עליי לעשות ואולי בתוך תוכי לקבל החלטה שאני נמנעת ממנה.

לפני שנה התחלתי קשר עם מישהו שהיום הוא בן זוגי בחשש גדול. אני, שגרה באיזור הצפון והוא, שגר באיזור המרכז כשעה וחצי נסיעה לכל כיוון. ופערי דת, הוא שומר שבת ואני לא, לא ראיתי את זה צולח בעיקר משתי הסיבות האלו.

אני גרה לבד עם כלב ורצון מאווד לילד, הוא גדול ממני בעשור ואמר שגם כבר מוכן. חילק הבטחות שמרחק זה מינורי והכל פתיר אמר שיגיע הוא אליי והכל יהיה בסדר. "זה עניין של חצי שנה גג שנה ונעבור לגור ביחד".

חשוב לי לציין שאני עובדת בעבודה בשעות מאוד קשות, אני קמה בסביבות ארבע כל בוקר כמעט לעבודה, ולא מעט פעמים מתפקדת על ארבע שעות שינה.

כל השנה הזאתי נוצר מצב שאני מגיעה אליו בסופשים בגלל ששומר שבת, מה שמייצר עלי המון עומס.. אני נהנית אצלו המון אוהבת אותו מאוד.. אבל רואה לאט לאט שמה שחחשתי ממנו באמת קורה. נטל הזוגיות נופל פה עלי. אני זו משקיעה, אני זו שעושה נסיעות.. אני לא רואה שמעבר לזה יש איזה ויתור מצידו... או השקעה יוצאת דופן ממנו. אין חיזור, אין יציאות מרובות כי הרי זה נופל שנפגשים בשישי שבת.. כשאני מדברת על ילדים יש התחמקות מסוות מצידו.

לאחרונה התמודדתי עם לחץ עצום של מעבר דירה,חיפשתי מעל חצי שנה דירה.. והוא מחפש שותף נוסף לדירה שלו שהוא גר בה עם חבר טוב. חשבתי שזה מצויין, שתי ציפורים במכה אחת, אני מוכנה לעבור אליו למרכז, לשלם לו כסף כמובן. והוא בתמורה ימצא שותפה וננהל זוגיות נורמאלית. התשובה שקיבלתי הייתה שהשותף שהוא חבר טוב שלו, לא מוכן לכלב ולכן ההצעה נפלה..

בשבוע האחרון, קניתי דירה באיזור הצפון שמסתכם לכשעה נסיעה ממנו. וכשעה לפחות נסיעה לכל כיוון לעבודה שלי. אני מזכירה שאני קמה בארבע, כן? ומסיימת לעבוד ב 15 ולפעמים אפילו ב 18. ואמרתי לו שעכשיו הוא זה שיצטרך להגיע אליי ברגע שאכנס לדירה שלי. התשובה הייתה "ממש ממש לא". למה? כי שומר שבת ואמר לי את זה כמה פעמים מה שלא נכון בכלל. הוא זה ששיכנע אותי מלכתחילה שיגיע אלי כי על זה פסלתי אותו..

לא אשקר, ניפגעתי מאוודד. קודם כל מזה שמרח לי את הזמן, אני רוצה מאוד ילדים ואני אוטוטו בת 30. דבר שני שאפילו לא ניסה למצוא פיתרון ולהגיד שיגיע אלי בחמישי שישי. ולא בשישי שבת. ובעיקר מזה שאולי בכלל לא אכפת לו ממני וסתם הייתי פיתרון נוח לו לשנה הזו..

אני מאוכזבת מעצמי שבכלל נתתי לזה להתפתח על אף התחושות שהיו לי, מאוכזבת השקעתי ונתתי מכל כולי שקיבלתי זבאנג של מציאות לפנים..

מה מציעים לי לעשות? לפרק? או לנסות לדבר ולפתור את הדברים?..


תודה רבה לכולם, וחג שמח