מה הייתם עושים ומה נחשב "פייר" להציע מבחינת הסכם ממון? איך אני אמור לדעת?

היי, חייב את עזרתכם בבקשה.

קצת נתונים יבשים:

אנחנו גרים שלוש שנים ביחד כמעט, מתחתנים בעוד כמה חודשים.

לי יש כמעט 400 אלף כסף נזיל, עוד 100 אלף בקרן השתלמות, ורכב ששויו כ75 אלף.

לה יש כ50 אלף נזילים, כי היא למדה שני תארים ואני בזמן הזה צברתי הון ולכן הפער.

שנינו מרוויחים יפה מאוד, אני יותר ממנה משמעותית.

לאף אחד מאיתנו אין דירות.

הבעיה:

לאחרונה התחלתי כמה פעמים ליזום שיחות בנושא הסכם ממון. קראתי על הנושא לפני וראיתי שכמעט תמיד נאמר שזה חובה וחשוב לעשות. נתתי לה את כל ההיבטים והסבר שזה הסכם שאמור להגן על שנינו, שזה כמו שעושים ביטוח רכב או ביטוח בריאות וכו'.

ניסיתי להסביר לה את העניין בהגיון, כשהיא חושבת מהרגש, ואני כרגע לא יודע מה נחשב "פייר" בשביל שנינו ואיך לשכנע אותה. כרגע היא נורא פגועה מהנושא ואני אסביר את הנקודת מבט שלה בעיקר:

מבחינתה מהרגע שמתחתנים אנחנו אחד וזה אומר שמה ששלי שלה ומה ששלה שלי.
היא מרגישה שאני רואה את עצמי כאינדיבידואל ולא כביחד, שאני דואג רק לעצמי במידה ויפרדו דרכינו, ושאני לא אהיה שם כשהיא תצטרך אותי.

היא רואה את זה כך שלא משנה מה היה לפני, במידה ומתגרשים היא רוצה שהכל יתחלק חצי חצי רטרואקטיבית.

הטיעון שלה הוא שכל אחד מביא מהצד שלו משהו לקשר, בין אם זה כסף ובין אם דברים אחרים, למשל היא נכנסת להריון ומסכנת את הגוף שלה ואת הבריאות שלה, היא למדה תארים והשקיעה בהשכלה כדי שתוכל להביא משכורת גבוהה, וכו'. יש דברים שאי אפשר למדוד בכסף.

עוד טיעונים שהיא העלתה בפני הם, אם לצורך העניין החברה שהיא עובדת בה תעשה אקזיט והאופציות שלה יהפכו למניות, מבחינתה אני שותף לחצי מהם. ככה היא רואה את זה.

ולמה לא הצעתי לחתום הסכם ממון כשעברנו לגור ביחד? טכנית אנחנו גרים ביחד ומנהלים משק בית משותף אז מה ההבדל?

ועוד 10 20 שנים הכסף שיש לי עכשיו הוא לא יהיה שווה כזה הרבה כי גם ככה הוא יהיה בשביל קניית דירה ועד אז יהיה לנו הרבה יותר כסף כך שזה מתגמד.

מבחינתי אני רק רוצה הסכם פייר לשני הצדדים, אבל מבחינתה אני רק חושב על עצמי ולא עלינו, שאם חס וחלילה נתגרש אני אדון לעצמי וכל השנים שהינו ביחד נזרקות לפח ואני רק רוצה את החלק שהיה לי לפני, וזה מאוד פגע בה.

השאלה היא האם לנסות להמשיך לשכנע אותה או לוותר? אמרתי לה שניקח כמה ימים כל אחד עם עצמו לחשוב על זה ונדבר על זה שוב במועד מאוחר יותר.

מה הייתם עושים במקומי ומה נחשב "פייר" להציע מבחינת הסכם? איך אני אמור לדעת דבר כזה? האם כדאי לוותר על כל העניין ולהיות נתון לחסדי החוק היבש וזהו? ואם לא אז מה כן להציע? כי מצד אחד אני מפחד להישאר מקופח במצב שחס וחלילה מתגרשים, ומצד שני אני באמת לא רוצה ליצור מצב שיפגע בה ויהיה לא פייר כלפיה.

השאלה מה אומר בדיוק החוק היבש ואיזה הסכם כדאי להציע שיגרום לה להבין שזה עדיף? כמובן שאני מבין שצריך עורך דין וכו' אבל ברמה שיטחית, מה הייתם ממליצים, מי שחתם על הסכם ממון ומבין קצת?

תודה לעונים וסליחה על המלל הארוך.