חסרת כיוון בחיים, מה לעשות?

אני מרגישה שאיבדתי את היכולת להאמין שאני יכולה לבנות לי מסלול מקצועי שיפתח אותי כלכלית ואישית. למדתי תחום שאהבתי אבל הייתי מאוד נאיבית ולא שקולה בבחירה הזו. הלימודים לימדו אותי על עצמי הרבה דברים אבל לא משהו שהבנתי איך אני יכולה להפוך למקצוע.

אחר כך משבר כלכלי, מעבר טראומטי להורים, עבודות בחנויות ובמקביל ניסיונות לפתח את עצמי עם תפקידים זמניים או דברים שעשיתי גם בהתנדבות כדי לצבור ניסיון.

במשך שנים התשוקה שלי הייתה תקשורת והתעסקתי בכתיבה עיתונאית והייתי מוצלחת בזה אבל לא התפרנסתי מזה. אחר כך עבדתי בשיווק דיגיטלי במשרדים שסביבת העבודה לא התאימה לי וניהלתי קבלת קהל בפארק תיירות שבו גם ניסיתי לקדם את השיווק.

התפקיד היה מרובה תחומי אחריות והניהול היה כושל והתמודדתי עם הרבה לחצים עד שהתמוטטתי. במקביל גם התמודדתי עם לחצים משפחתיים מהמגורים אצל ההורים יחד עם אחי שמתמודד עם מחלה קשה והרבה מהמשאבים הנפשיים הלכו גם על התמיכה בהם ובו עד שקצת איבדתי את עצמי בדרך.

אחרי יותר מדי שנים אצלם הצלחתי לכסות את הלוואת הלימודים ולחסוך כסף ועברתי לגור עם הכלבה במרכז ואז התחילו לי התקפי חרדה וחרדות איתן אני מתמודדת עד היום. אני בטיפולים רגשיים והבנתי שיש לי משבר אמון גדול עם עולם העבודה והיכולת שלי להתפתח בתוכו. אני מרגישה שהכל תובעני ותחרותי ולחוץ ולי יש קצב אחר ועדין יותר שמתפתח לאט ובהדרגה.

כבר שנים שאין לי חלומות מקצועיים ברורים וזה מפריע לי. מתגלגלת בין עבודות ואחת לכמה זמן יוזמת דברים מעצמי שמעניין אותי להתנסות בהם כמו אירועים קהילתיים קטנים שהפקתי בשיתוף עם עמותות. חשבתי שזה כיוון לבדוק אבל גם כאן הניסיון המועט שלי לא מספיק.

יודעת שאני טובה בכתיבה, טובה עם קהל, נעימה וייצוגית ויש לי גם חשיבה שיווקית ושכשאני במקום שאני מרגישה שיש לי מרחב ביטוי בו אני מתמלאת ברעיונות וגם יוזמת דברים חדשים.

מתחילת המלחמה אני בקשיים כלכליים שהלכו והתגברו. כרגע עם הלוואה ומינוס חונק. החלפתי הרבה עבודות, לא כולן מרצון כי היו גם פיטורי מלחמה. זה ערער אותי מאוד ואני רואה שגם לאנשים עם ניסיון מקצועי ותשוקות ברורות יש קשיים למצוא הזדמנויות מתאימות אז אני עוד יותר בתחתית שרשרת המזון מן הסתם.

כואב לי עלי ואני מודאגת מאוד. מרגישה שתמיד יהיה לי קשה לשרוד כלכלית ואין לי סיכוי ובטוח יש בי יכולות אבל אין לי שמץ של מושג לאן הן מתאימות. אני גם רגישה מאוד וקשה לי למצוא מסגרת מתאימה וגם מרגישה שאני מחוץ למשחק ומאוחר לי מדי להשתלב אז אני כנראה צריכה לפרוץ לי דרך עצמאית אולי?

אני מבינה שכשיש מינוס צריך לעבוד רק כדי להתפרנס אבל גם כן זקוקה לחיבור רגשי מסויים. יש לי צורך עמוק בללמוד עלי דברים חדשים.


איך חוזרים להאמין?