אחרי שנתיים בפנימייה חזרתי הביתה לסיים תיכון בבי"ס רגיל. בפנימייה לא נתתי לאנשים לראות שפגעו בי והייתי עם עור של פיל. כשהיה קשה פרקתי להורים בטלפון. ההבנה שלי הייתה שבית האדם הוא מבצרו, אבל מאז שחזרתי, גיליתי שטעיתי. המשפחה שלי ביקורתית, קשה, ווכחנית, פסימית ושתלטנית. כשאני מראה להם שכואב לי מה שאמרו לי, שזה הכי הגיוני שהם הכי יכאיבו לי כי הם הכי מכירים אותי ויודעים מה דוקר, כי בית האדם מבצרו, הם אומרים שאני רגישה, אפילו כשאני מציינת את זה בחיוך או בצחוק. היו פעמים שאמא שלי שאלה אותי אם להתנהל איתי ב"עדינות" ולשקר לי במקום להגיד לי דברים אמיתיים שעלולים להכאיב לי. זה לא נתפס. עניתי לה שלא משנה כמה יכאב לי, אני רוצה את האמת. יש לי עדיין כבוד עצמי כלשהו. האם אני רגישה מדי ועליי לפתח עור של פיל גם בבית או שהם הבעיה ופשוט לבלוע את זה בידיעה שלא אני האשמה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025