אם עכשיו הוא מתפתה לריגושים בחוץ אז מה יהיה לאחר חתונה וילדים?

שלום, אני בת 27 וחיה עם בן זוגי מעל לשש שנים. מהיום הראשון שהכרנו אנחנו יחד. הוא היה אז בן 22 ואני בת 21. הוא חיזר אחריי במשך חודשים ארוכים כאשר אני לא ראיתי כלל סיכוי להיות איתו אבל ההתמדה שלו בחיזור אחריי לבסןף עבדה. הוא היה מאוהב בי בטירוף, כרוך אחריי מאז ומתמיד. עוד לא הייתי מסיימת את המשפט והוא כבר היה מבצע. כולם מסביב קינאו בזוגיות שלנו ואיחלו לעצמם כזו. אני למדתי לאהוב אותו עם הזמן. אף פעם לא הרגשתי פרפרים וניצוצות אבל בהחלט פיתחתי אהבה ונקשרתי אליו עם הזמן. ככל שהזמן עבר האהבה אליו התעצמה. אני שלטתי בקשר והוא טיפוס מרצה אשר תמיד הסכים לכל מה שרציתי. בתוכי, ידעתי שהוא מפחד ממני ותמיד ביקשתי שיעמוד מולי. שאם יש משהו שהוא לא רוצה אז שיגיד ויפסיק לעשות דברים רק כדי לרצות אותי. מצידו היה תמיד אומר שכאשר הוא מספק את רצונותיי זה מה שעושה לו טוב וזה האושר שלו. היינו גרים בבית הוריי כי אנחנו סטודנטים ואני לא עובדת. בחודשים האחרונים הוא זרק פעם או פעמיים שרוצה שנעבור לגור לבד. זרק את זה בתור דרך אגב אך לא תפס אותי לשיחה בה הסביר כמה זה חשוב לו. בתגובה אמרתי שבעוד כמה חודשים אסיים את הלימודים ונעבור לגור יחד. סמכתי עליו בעיניים עצומות. הוא היה עיוור מאהבה אליי. תמיד אמרתי שגם אם בר רפאלי תחכה לו ערומה במיטה, הוא יעצום עיניים ויצא מהחדר. לפני כמה שבועות ראיתי אותו מתכתב עם מישהי בטלפון באמצע הלילה. רבנו על זה והוא בתגובה אמר שאני אהבת חייו ושאין משמעות לחיים שלו בלעדיי. שאין לו שום ספק שאני האישה שלו. לאחר שבועיים הוא שוב התכתב איתה ורטיתי את זה. הפעם, הוא כבר לא נלחם שאסלח לו. אמר שלא טוב לו ושהוא מרגיש חנוק ושיש לנו בעיות שצריך לעבוד עליהם ועל זה התייעץ עם האישה שהתכתב כי אני לא מקשיבה לו. העניין הוא שזה לא שאני לא הקשבתי טלא שהוא פחד חאבד אותי כל כך עד שלא העיז להגיד מה מפריע לו. ככל שאני התגמשתי ואמרתי שיש לנו זוגיות טובה ושאלו בעיות טכניות שצריך לעבוד עליהם כך הוא יותר ויותר התרחק. אמר שהוא לא אוהב אותי כמו פעם ושהוא מרגיש שהוא חייב להיות לבד. מעבר לכךאמר שפיתח רגש לאישה שהתכתב איתה והיא עובדת איתו כבר הרבה שנים. הלב שלי נשבר. ברור לי שאחרי כל כך הרבה שנים יחד הניצוצות נעלמים אבל אם כבר עכשיו הוא מתפתה לריגושים בחוץ אז מה יהיה לאחר חתונה וילדים? אני מרגישה שהאמון שלי נפגע ללא דרך חזרה. הןא מצידו המשיך לבוא הבייתה אך ביקשתי שלא יגיע יותר. עכשיו אנחנו בנתק כמה ימים. אין לי מןשג איפה הוא. הוא פשוט מתנהג אליי מגעיל, עוקץ ופוגע בי ללא הרף. האם זה משבר? האם זה תקופה רעה שתחלוף? האם הריגוש הזה שחווה הוא אמיתי? האם זו פרידה סופית ולהמזיך הלאה? או שיש דברים שגברים לא קורים ואני צריכה להעיר אותו? מפחדת לאבד את האיש של חיי. אנחנו פשוט מושלמים יחד. תודה