כדאי לטפח קשר חברי חדש עם בחורה מתוסבכת שגם גורמת לי להרגיש לא כ"כ נעים?

שלום לכולם,
אני בת 33 בזוגיות. בשנים האחרונות איבדתי לא מעט קשרים עם חברות שהיו לי. הן התחתנו והקימו משפחה ואני די נותרתי מאחור בקטע הזה כך שפתאום היה לנו פחות במשותף. הן היו עסוקות עם בני הזוג והמשפחה ואני גם בחרתי להתרחק ולא לטפח את הקשר. יש לי כמה חברות, אך אנחנו לא נפגשות הרבה ולא מדברות הרבה בטלפון. הרבה נעשה דרך הווצאפ וכד'. יש לי חברה טובה וותיקה אך אני מרגישה שאני לא מצליחה לנהל איתה שיחות משמעותיות.
לפני כחודש החלטתי לנסות להרחיב את המעגל החברתי ודרך פורום בפייסבוק הכרתי בחורה קצת יותר צעירה ממני, מאוד אינטליגנטית וללא ספק איכותית שגם חיפשה כמוני אנשים איתם תוכל לדבר בפתיחות לב ולשתף. עם זאת מדובר גם בבחורה עם לא מעט מטענים ועם הפרעה נפשית אותה היא סוחבת כבר שנים רבות. היא מטופלת כיום ע"י פסיכולוג וכדורים, היא לא מסוגלת לעבוד ומוחזקת כלכלית ע"י משפחתה.
בשיחות המעטות שניהלתי איתה אכן התרשמתי שמדובר בבחורה מהירת חשיבה, נבונה ובעלת עולם פנימי עשיר. יחד עם זאת בכל שיחה שמתי לב שהיא גורמת לי להרגיש לא בנוח, היא ממהרת לנתח אותי פסיכולוגית, שואלת שאלות נוקבות ולא נעימות (שמאוד מתאימות לטיפול אך לא לשיחה חברית), מסיקה מסקנות לגביי ולגבי הזוגיות שלי, לעיתים מתנשאת תוך שהיא משתמשת במושגים נפוחים מעולם הפסיכולוגיה ואף מציעה לי ללכת לטיפול אצל פסיכולוג.
מצד אחד אני מרגישה שמדובר בבחורה בסך הכל טובה עם נסיבות חיים לא פשוטות (שלא באשמתה), ומצד שני אני חשה שאני נכנסת כאן לטריטוריה מסובכת מאוד בהתחשב בעובדה שלא מדובר בחברה וותיקה שלי משכבר הימים. אני שואלת את עצמי כמה והאם כדאי להשקיע ולטפח את הקשר איתה והאם אני עלולה להיפגע ממנה. השיחות איתה כבר מתישות וחופרות ואני מחזיקה מעצמי אדם שמסוגל לנהל שיחה עמוקה ומשמעותית אך יש גבול. והעיקר הוא שאני פשוט מרגישה לא נעים בשיחות איתה ואף חושבת שזו חוצפה שהיא מנסה לנתח אותי ולייעץ לי מה לעשות כאשר היא בקושי מחזיקה את עצמה כאדם בתפקוד היומיומי.
אני תוהה האם פשוט לתת לקשר הזה להתפוגג. אני לא רוצה לפגוע בה אן לאכזב אותה ולתת לה תחושה שעוד מישהו נוטש אותה כי קשה לשאת אותה ואת ההפרעה הנפשית שיש לה, אך אני תוהה עד כמה להשקיע בה כאשר אנחנו למעשה לא באמת חברות ובקושי מכירות אחת את השניה.
מה דעתכם?