מערכת יחסים מורכבת עם אמא

רציתי לשתף אתכם במורכבות של מערכת היחסים ביני לבין אימי ושתייעצו לי מה לעשות.
אני בת 18, בכיתה י"ב לומדת בפנימייה מגיל 9. ואני מממנת את עצמי מא' עד ת'. אמא שלי היא אישה חרדית. חזרתי בשאלה בגיל 12, לשתינו יש אורח חיים מאוד שונה אחד מהשני, היא מאוד פרימיטיבית ומקובעת (היא לא הייתה חרדית מאז הוא מתמיד, החל מסביבות גיל 32, אני כבר נולדתי לבית דתי)
אבא שלי חילוני ונשוי לאישה אחרת עם ילדים.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני והיא לא מסתדרות, כמעט כל דבר גורר ויכוח. כיום אני באה הביתה, אליה, פעם בשבועיים. ימי שישי היא עובדת ולכן היא נותנת לי מטלות כדי שאני אעזור לקראת השבת וזה מקובל עלי לחלוטין. הבעיה מתחילה שכשהיא חוזרת היא מלאה בתלונות, ביקורת וכו' זה דבר אחד מעבר לכך, היא לא מנקה את הבית, לא מבשלת כמעט (היא צמחונית), הכל נופל עלי, היא לא שטפה את הבית למעלה משלוש/ארבע שנים (!) אז אני שוטפת, כל הבית היה מלא בארגזים אז בחופשים (שאני עובדת בהם) אני רוקנתי אותם, סידרתי את כל הארונות בבית. אחרי יום עבודה על הרגליים ואני צריכה גם ללמוד (יש לי ב"ה ציונים מעולים). אחרי כל זה שאני מממנת את עצמי, מנקה מסדרת, מבשלת לעצמי מידי פעם היא תמיד תמיד מלאה בתלונות כלפי. היא פוגעת בי ללא הרף.
יש לי חבר כבר שנה, והיא לא פגשה אותו מעולם בגלל שהוא..שמן. אפשר לחשוב שזה סוף העולם. היא העיפה אותי מהבית וגרתי אצלו, הוא קנה לי דברים כשלא היה לי שקל בכיס, הוא תומך בי בכל מובן, לא משנה. היא כל הזמן אומרת שהוא שמן מכוער לא מתאים לי בכלל, שאני נראית כמו הבת שלו (יש בנינו שלוש שנים).
יש ימים שאני פשוט לא יכולה יותר!!!!! היא משגעת אותי ואין לי לאן ללכת,כי הוא בבסיס וגם לא נעים. אני לא מעשנת לא שותה לא מחללת מולה שבת, תלמידה טובה. כשהיא צריכה עזרה אני תמיד שם, (לעומת השלוש אחים האחרים שלי שלא מדברים איתה בכלל כי הם כבר הרימו ידיים, הם לא מדברים איתה כבר 9-10 שנים, רק אני נשארתי). מצד שני אני מבינה אותה, היו לה חיים לא קלים, כל הילדים שלה חזרו בשאלה, לא בקשר איתה, אין לה חברים, בן זוג (היא מאוד בררנית).
אני לא יודעת מה לעשות, אני מותשת פגועה בודדה משתגעת פשוט.
בבקשה תייעצו לי, מה לעשות?