הוא חולה איידס, הבנתי שאני אוהבת אותו מה לעשות?

שלום,
מצאתי את האתר הזה במקרה ואני רוצה לפרוק את מה שמטריד את נפשי הרבה זמן.
אני בחורה, בחורה... אישה בת 29, עוד מעט אחליף קידומת. כפי שאתם מתרשמים הזמן פועל נגדי. היו לי מספר מערכות יחסים כושלות בעבר. איבדתי כל תקווה להכיר גבר נורמלי (אל תשלו את עצמכם, גבר נורמלי בעבורי זה לאו דווקא גבר עם דירה במרכז ת"א, מכונית וכל החומריות...בעבורי כל הפן החומרי נמצא בתחתית של רשימת הסינון) שיתעניין לא רק בגופי אלא גם בנפשי, שיהיה ניתן לשתף אותו בכל דבר טוב ורע שמעסיק אותך מבלי לקבל תגובה "וואלה מגניב", "איזה קטע". גבר שיוכל לאהוב אותי בגלל האישיות שבי ולא בגלל עמידה בלו"ז של יחסי מין שבועיות. אני מצטערת שאני מעט בוטה, פשוט הסיר שורק - התכולה הגיעה לנקודת רתיחה כבר מזמן.
לפני כשלוש שנים הכרתי אדם המבוגר ממני ב- 7 שנים, משכיל, מצחיק ומאוד כנה.
מאוד הופעתי לגלות איך זה שהוא רווק ועדיין אין לו משפחה. כאשר התיידדנו, הבנתי שהאדם הזה פשוט אחר - עולמו הנפשי מלא, הוא לא חומרי ומאוד אכפתי לזולתו. לא פעם, קיבלתי עידוד נפשי ממנו כשהייתי במשברים, כאשר מחבריי או מבן זוגי באותה התקופה לא קיבלתי מענה לנפשי הזועקת. אנחנו יכולים לדבר איתו שעות על גבי שעות על כל נושא שבעולם. מה גם הוא אדם לא גס, בוטה וסוטה ומעולם לא מאפשר לעצמו להתנהג בחוסר כבוד לסביבתו הקרובה. כמובן שאחרי שנכנסנו לידידות טובה, הוא לא שיקר לי וראה לנכון לספר לי על מחלתו - הוא חולה באיידס ומטופל תרופתית יותר מעשור. הוא נדבק מבת זוגתו לשעבר ששתקה אודות למחלתה, ומאז הוא איבד אימון בנשים באופן כללי. למרות שחסף זאת בשלב מוקדם של הידידות שלנו, הצלחתי לפתח כלפיו תחושות אהבה עזים. זו לא התאהבות זו אהבה אמיתית. כשאני בקרבתו אני מרגישה חיה. הוא הגבר שחיפשתי כל הרבה זמן... אך הוא חולה. ואני לא ילדה קטנה, אני רוצה יציבות במערכ יחסים, אני רוצה להקים משפחה ובזמנו להביא ילדים מאדם אהוב. אני יודעת שלא אפגוש אדם אחר שאוהב אותו כמו את האיש הזה, אני יודעת כי אהבה זה דבר שלא פוגשים בכל פינה. באחת מהשיחות הוא התוודה בפני שאני מוצאת חן בעיניו מאוד, ולולא המחלה הוא היה מעז לפתוח את רגשותיו בפני. הוא אוסיף מיד, שאני לא אשלה את עצמי ושהוא יכנס למערכות יחסים רק עם חולת איידס כמוהו למרות הכל. אני יודעת שהוא הגיוני ואני יודעת שהוא לא יפגע באף אדם בריא. אני יודעת שזה בלתי אפשרי, אבל אני לא יודעת איך להמשיך לחיות אני אוהבת אותו. למה החיים לא הוגנים? מה אני אמורה לעשות עם רגשותי איך להמשיך לחיות?