נמאס לי כבר מהחיים שיש לי! מצד ההורים והאקס וכל החיים

שלום רב .
אני לא יודעת מאיפה להתחיל , אני בת 20 לפני כמה שנים היה לי חבר שהוא גדול ממני בכמה שנים ... אותו אהבתי יותר מעצמי עשיתי הכל בשבילו ! וויתרתי על הרבה דברים בשבילו ( היה קנאי בטירוף ) (דוגמה קטנטנה : לא הלכתי למסע עם הכיתה כי הוא מקנא בגלל שידידים שלי יהיו איתי .... ועוד הרבה מקרים ) . אז הייתי מוכנה לוותר על הכל רק בשביל להיות איתו כי הוא אהב אותי ( או שרק נדמה לי) העניק לי יחס אהבה היה אכפתי דואג . היינו מדברים כל יום כל היום וגם בלילה עד שעות מאוחרות מאוד (הודעות ושיחות) . ודיברנו על עתיד משותף חלומות משותפים והכל היה מושלם אפילו היו ימים שלא האמנתי ושאלתי את עצמי האם באמת מגיע לי אהבה כל כך מושלמת ומישהו מלאך כמוהו ? היינו שנה וחצי ביחד עד רגע אחד שעזב אותי , בשיחת טלפון . לא האמנתי נכנסתי לדיכאון לא דיברתי עם אף אחד התחננתי שיחזור לי ולא הזיז לו . לא ישנתי לילות שלמים והמצב שלי רק התדרדר ! התחלתי לאכול שוקולדים והתחלתי להשמין . לא יצאתי מהבית ! לא ידעתי את הסיבה שהוא עזב אותי עד שמישהי שאני מכירה ביקשה להיפגש איתי וסיפרה לי שהוא בגד בי והוא היה עם מישהי בזמן שהיינו חברים ומאוהבים ! והם עדיין ביחד ! ושידעתי את זה אתם יכולים לדמיין את המצב שלי הוא נהיה יותר רע והסגרתי את עצמי בחדר כל הזמן לא דיברתי על זה עם אף אחד בעולם ! אפילו לא דיברתי איתו על זה לא נזפתי בו לא העזתי להתקשר אליו ! שמרתי את הכל בבטן כל היום הייתי הולכת לבית הספר כאילו אני הילדה הכי שמחה זייפתי צחוקים חיוכים והייתי אוגרת הכל בלב ! ומה שבאמת כואב שכל דבר קטן מזכיר לי אותו ! כל שיר כל מקום כל בושם קיצר כל מה שהיה מסביבי ! ושאני חוזרת הביתה נועלת את דלת חדרי ומתחילה לבכות עד היום למחרת! לא ידעתי למה הוא עשה לי את זה ! מה עשיתי לו ! למה השתנה איתי ! ( יש עוד הרבה דברים שכאבו לי אבל מספיק מה שחפרתי פה ) השמנתי בתקופה ההיא איזה 10 קילו והייתי בדיכאון כל הזמן וניסיתי פעם להתאבד , והיו ימים שממש ממש ואני נשבעת שאני לא מגזימה הרבצתי לעצמי , שרפתי לעצמי את היד במחליק עוד פעם ןעוד פעם ! הכאבתי לעצמי בכל מיני דרכים ! פשוט שנאתי את עצמי !
כל זה קרה לי בלי לתת להורים להרגיש שיש משהו לא בסדר איתי , עכשיו נעבור לאמא שלי ,, כל התקופה ההיא שעברתי לא היתה לידי , בזמן שהייתי צריכה כתף לבכות עליה לא מצאתי , במקביל היא רק הוסיפה לי כאב והיתה רק מעליבה אותי וכל יום מזכירה לי שהוא עזב אותי ושהוא ניצל אותי , שהשמנתי התחילה לקרוא לי שמנה ופרה , חיפשה סתם שטויות לריב איתי , העליבה אותי תמיד ואמרה לי שאני כמו עכבר כל היום בתוך החדר שלו ולא יוצאת , אמרה שאני מפחדת לפגוש אנשים צחקה עלי רבה איתי שאני לא הולכת איתה לאירועים משפחתיים , כל פעם הייתי נועלת את דלת חדר שלי היינו רבים היא לא היתה מרשה לי , בכל הזדמנות הזכירה לי את התקןפה שעברתי איתו ושאלה אותי על דברים שפעם סיפרתי לה שאני והחבר נעשה ביחד בעתיד , כל פעם ראתה אותי אוכלת היתה מתחילה לקרוא לי פרה תפסיקי לאכול . כל זה בתקופה הכי קשה בחיי !! שהייתי צריכה מישהו לידי ! לאחר שהוא היה כל עולמי סמכתי רק עליו ועד היום אני לא מצליחה לסמוך על אף בנאדם אחר ! לא יודעת למה זה קרה לי ! מה ? בנאדם כמו אמא לא מבינה שאני עוברת תקופה קשה ? לא שמה לב לא יודעת שזה ישפיע עלי הפרידה ? שנה וחצי הייתי איתו לא לוקחת את זה בחשבון ? אז לפני תקופה קצרה התחלתי דיאטה והחזרתי לעצמי את הגוף היפה והחטוב שהיה לי ! :)
ומאז שהתחלתי לרזות לא שמעתי אף מילת עידוד מאמא ולא אמרה לי אף פעם שרזיתי .
וחשוב לציין שכל החיים שלי ועד היום היא מקללת אותי תמיד ולא פעם ולא פעמיים אמרה לי שחבל שנולדתי ! ואיחלה לי למות ! ופעם אימה עלי בסכין במטבח !
אני ואמא בכלל לא מסתדרות אולי אכתוב על זה בשאלה אחרת ביום אחר מספיק חפרתי לכם ועשיתי לכם כאבי ראש !!
עד היום אני מרגישה שלא יצאתי לגמרי מהדיכאון שהוא גרם לי , אין לי שמחת חיים . אין לי כבר בטחון עצמי כמו שהיה לי !
אני עדיין מעמידה פנים מול כולם שאני חזקה ואני מייעצת לכולם וכל החברות שלי שנן צריכות משהו או קרה איתן משהו הן פונות אלי ואני עוזרת להם אבל שזה נוגע לי אני לא מצליחה לשתף אף אחד ברגשות שלי . אז פה מאנונימיות ויותר קל לכתוב רגשות מאחורי המסך ..
אז מה אתם מציעים לעשות ?( ואני ממש מצטערת על החפירות)