האם זה אומר שלא יצא מבן זוגי כלום בעתיד?

שלום לקוראים,
קודם כל אספר קצת על עלי ועל בן הזוג שלי.
אני בת 22 בדיוק השתחררתי מהצבא, לאחר שיצאתי לקצונה, שירתתי 3 שנים כקצינת נפגעים.
את חבר שלי הכרתי בצב, הוא בן 23.
אני בן אדם עם המון שאיפות בחיים, תעודת הצייטנות חברתית, בגרות מלאה עם ממוצע גבוה, עבדתי מגיל 16, למרות שלהוריי יש כסף, ראיתי בכך עצמאות, יצאתי לקורס קצינים וכדומה.
תמיד שאפתי גבוה, השקעתי, התאמצתי, השגתי דברים בחיי - (קצונה, הצטיינות וכדומה)
לאן שכיוונתי - הגעתי, מה שרציתי - קיבלתי.
העתיד הקרוב שלי כבר ידוע לי ומתוכנן, אני יודעת איזה מקצוע ארצה ללמוד, היכן וכדומה.
לעומתי, חבר שלי, מכיתה ו' בצופים, הגיע לשנה שבה אפשר להתחיל להדריך - כיתה י' והחליט לפרוש.
לא סיים את הבגרויות בתיכון, לא היה מגיע בכלל לימי בחינה. היו לו בעיות קשב וריכוז והוא לא הצליח להתרכז בכלום למרות שניסו לעזור לו בכל דרך אפשרית. התחיל את שרותו הצבאי כלוחם בצנחנים אך נפל בעקבות בעיות רפואיות. עבר להיות נהג א' של מפקד בצפון ובעקבות בעיות שהיו לו עם המפקד הוא בסוף עבר לאיזה תפקיד של יומיות בקרייה.
הוא עומד להשתחרר עוד שלושה חודשים.
כשאנחנו מדברים על העתיד הקרוב שלו, הוא מספר כי אין לו תוכניות מיוחדות.
לא מדבר על השלמת בגרויות, לימודים, עבודה - כלום !
שלא תבינו לא נכון, הוא בן אדם חכם, עם המון פוטנציאל.
בכל מקום שהיה אמור להוכיח את עצמו עד עכשיו - נכשל ולא הצליח.
בכל מקום שהיה לו קצת קשה - פרש.
אני כן מדמיינת את הקשר שלנו בעוד הרבה שנים, אך מאוד קשה לי עם העובדה שאין לו שאיפות. זה בסדר שעשינו טעויות שהיינו קטנים - כמו לדוגמא זה שהוא לא סיים בגרויות, אבל עברו מאז 5 שנים, אתה בן 23 ואתה עדיין לא חושב על השלמת בגרויות?
אני לא רוצה להשמע שטחית, ושזה כל מה שאני מחפשת, אבל הגיוני לדעתכם שלבן אדם עדיין אין תוכניות לעתיד שלו?
האם אני צריכה קצת לשחרר ולתת לזמן לעשות את שלו כיוון והוא עדיין לא השתחרר מהצבא?
האם זה מעיד משהו עליו ?
האם להשאר בקשר עם בן אדם כזה ? ואני יודעת שזאת שאלה קיצונית, ושאיפות של בן אדם לא באמת יגרמו לי לפרק את החבילה, אבל מעניינת אותי דעתכם.

אני באמת מתוסכלת ולא מפסיקה לחשוב על זה.
קשה לי שבכל מקום הוא נכשל ונשאר מאחור ואני מצליחה וממשיכה קדימה.
מה לעשות ?

תודה לעונים !