חוששת שאולי יש לי פחד מאינטימיות...איך להתגבר?

היי,

התלבטתי הרבה אם לכתוב כאן, אני לא יודעת אם מה שאני הולכת לכתוב היא בהכרח שאלה אבל אשמח לשמוע עצות של אחרים.
אז קצת על עצמי, אני בת 19 משרתת בצבא.
התפקיד שאני מבצעת הוא מעולה, ענייני משפחה וחיי החברה שלי גם טובים, אוהבת ומעריכה את חבריי.
לכאורה,על פניו הכל בסדר גמור אך יש מספר דברים שמטרידים אותי:
בשנה שעברה ביצעתי כמה שינויים בחיי, אמנם לא גדולים אך משמעותיים בעבורי... עד גיל 18 הייתי מה שנקרא "ילדה טובה" לא שותה, לא מעשנת, לא יצאתי למועדונים.. לא בגלל שחשבתי שזה אסור או שאסרו עלי פשוט תמיד הייתה בי המחשבה שיש אחר, טוב יותר לצפות לו כשאני "אגדל".
כשהגעתי לגיל 18 התחלתי קצת לפרוץ גבולות, אני יכולה להגדיר את זה כחיפוש עצמי.. גיליתי מה מתאים לי מכל הבחינות. הכרתי, נפגעתי מעין חוויה של הכל בפעם הראשונה בשל העובדה שלא עשיתי את זה קודם.
כעת, לאחר שקצת התאפסתי אני מתחילה לבנות את עצמי.. אך יש משהו שמטריד אותי..
אני יוצאת, מכירה בנים לא רוצה שזה ישמע כהתנשאות אבל מבחינת הכרויות אין בעיה... הבעיה שלי היא שאני פשוט לא מצליחה להתקדם הלאה ולזרום עם הסיטואציה, אני אסביר את עצמי:
לפני שנה בערך הכרתי מישהו שיש לו השפעה עצומה עלי עד היום, בחור לא רציני מעוניין בסקס נטו. למרות שידעתי את זה המשכתי ובמקום להתעלם מהודעות ממנו ההודעה התפתחה לשיחה וכ'ו. בקיצור נפגעתי מאוד לקח לי המון זמן להתגבר.
מאז עברו כמה חודשים טובים אני מחקתי אותו מחיי והמשכתי הלאה, יצאתי עם בנים לדייטים אך תמיד חתכתי בדייט ה-3 בערך.. למה? אני גם לא יודעת למה..
אני מרגישה שגם אם האדם שיצאתי איתו הוא לטעמי ואין דבר לפסול אלא רק להמשיך לצאת אני לא מסוגלת..
בנוסף אני די לחוצה לפני דייטים, לא אכחיש שחשוב לי מה הוא יחשוב עלי, בכללי הביטחון העצמי שלי הוא למראה עין טוב מאוד, אני עוסקת בהדרכה גם מול דרגות גבוהות, לא מתביישת ומתקדמת מאוד מבחינה מקצועית, אך אני לא שלמה עם עצמי, חושבת שתמיד יש מה לשפר, חושבת שאני לא טובה מספיק.(הסביבה אינה רואה את המצב כך אלא ההפך).
לפי ההיגיון הבריא אני יודעת מה "טוב", אך כל קטע שהיה לי ושבאמת רציתי שיצא ממנו משהו היה משהו מסובך ובסוף רק נפגעתי..
אני חוששת שאולי יש לי גם פחד מאינטימיות, תמיד מעדיפה את ה-SAFE ZONE משהו שאני אוכל "לשלוט בו" ולא להיות נתונה בידי גורם חיצוני..
אשמח אם מישהו/י יוכל לעזור לי.. אולי בכלל לגבש דעה על מה שאני מרגישה... כי כרגע אני מאוד מבולבלת לא מבינה למה אני מתנהגת ככה.. זה מפריע לי מאוד.
אני יודעת שאולי זה נשמע קצת לא ברור אבל אשמח לעצות!
שבת שלום