כל חיי התייחסו אליי כמו לאוויר, לא יודעת איך להתמודד עם הבדידות הזאת

אני בדרכ לא פתוחה ככ בנושאים הללו אבל יש לי הרבה דברים שיושבים לי על הלב ופשוט אינלי אף אחד שאני באמת יכולה לפתוח איתו את הדברים הללו ..
אז זה הולך להיות קצת ארוך ומייגע כמו שאומרים..
יש לי בעיה חברתית מגיל מאוד צעיר , תמיד הייתה לי בעיה להשתלב בחברה זה נראה לי שונה ואין לי את המילים הנכונות, ואני דיי מפחדת מרגישה שאין לי דעה משל עצמי שאנשים פשוט יכולים לסנגר אותי .. זה דיי מתסכל כי אני מרגישה הרבה דברים אחד שאני טובה מידי לאחרים שתיים פריירית שלוש חסרת ערך ארבע מוזרה .
מאז ומתמיד היה לי מאין חוסר ביטחון בתקשורת עם אנשים ,אם זה בלפתח שיחה עם מישו או להסתכל לאנשים בעיניים כשאני מדברת איתם או עם בנים .
מה שאני מנסה להגיד בעצם זה שכל התקופה הזאת אני ל-ב-ד! , אין לי חברים שאני יכולה לצאת איתם בשישי , אני לא שמחה ומאושרת לא משנה כמה אני נראית טוב וכמה אני מנסה לשנות את עצמי מבחינה ויזואלית .
זה קורה לי הרבה שאני פשוט בפייסבוק מסתכלת על בנות אחרות ורואה כמה שהם יפות ומאושרות ומצליח להם בחיים , אני יודעת שלכל אחד יש בעיות אבל אני יכולה לומר על עצמי שלי יש בעיה גדולה יותר אני באמת הגעתי למסקנה שאני חסרת משמעות פה .. אנשים פשוט מתייחסים אלי כמו אוויר , לא רואים אותי בביהס, מתעלמים .. אני פשוט מגיעה מביהס והולכת לישון לפעמים אני פשוט בוכה כשאף אחד לא יודע ואני מרגישה חרא , שנאה כלפי עצמי ..
ואני יודעת שתגידו בטח שזה גיל ההתבגרות ותקופות כאלה והכול אבל זה לא , זה התחיל מגיל צעיר מהרבה סיבות שאני לא אפרט עליהם כרגע כי זה פשוט יהיה עמוק מידי לספר פה על כל החיים שלי.. תחשבו שהתקופה של הלבד ובדידות זה משו שגדלתי איתו כל החיים .
אני רק יכולה להגיד שהייתה לי פסיכולוגית וגם זה לא שינה ושהייתי בתנועת נוער וגם שם לא הרגשתי שייכת ומשוחררת לחברה..
אני יודעת שאני יצור מוזר אפילו אמא שלי חושבת ככה לא יוצא לי להיות הרבה בבית ולצאת בזמן האחרון אני עובדת הרבה לפעמים אני הולכת ישר אחרי ביהס לעבודה ומהעבודה לחדר כושר ויוצא שאני חוזרת רק ב 23:00 אבל על זה אני לא מתלוננת..
הבעיה שלי היא שקשה לי לחיות במציאות כזאת שאני לא מרגישה טיפת שמחה כמו שאר הנערות בגילי , אני מרגישה אני קשה מידי (גם עם בנים) , רצינית מידי חסרת חוש הומור ובעיקר מכוערת.
זאת מאין ריקנות כזאת שאין טעם לחיים..
לגבי נושא עם מערכות יחסים, ובנים בכלל לא הולך לי אני ביישנית מידי , תמימה לרוב ואפילו מאוד חסרת ביטחון לגבי עצמי והמראה ובנים שמים לב לזה ..
אני רואה בנות אחרות בביהס שלי שיש להם כבר חבר הרבה זמן ,ואתם יודעים מה אני מרגישה .. כאילו אף אחד בעולם הזה לא אוהב אותי וזה גורם לי לשנוא את עצמי להיעלם מאנשים להיות סגורה ולהמשיך לתת לאנשים לסנגר אותי , פשוט רע לי ..