לא סגורה על עצמי וחסרת ביטחון

קצת ארוך אבל ממש חייבת תעצות שלכם ..
אז אני פשוט חסרת ביטחון ברמה שזה מציק כבר .
אני לא שלמה עם המראה שלי בשיט ולא משנה כמה יחמיאו לי ויגידו לי שאני מהממת ובלי עין הרע עלי וכל זה , תמיד כשאני יראה מישהי יפה מולי ישר אני יתמלא קנאה וירגיש חוסר ביטחון , גם אם זה בתמונות אני ישר ילך כזה למראה ויתחיל לעשות השוואות .
וזה לא רק ביופי , גם כשאנחנו יושבים כל החברים וזה ויש מישהי שגורמת לכולם לצחוק והדיבור שלה מגניב והכל ישר אני נסגרת כזה ושוב הביטחון שלי יורד לריצפה ואני מתחילה לקנא בה .
אפילו עם ידידים זה קורה לי ! כשבן מדבר איתי פנים מול פנים ומסתכל עליי אני מתחילה לגמגם כזה (כאילו לא רציני) אבל מחוסר ביטחון מתבלבלות לי המילים ונהיה לי חיוך מטופש כזה ואני רוצה למות בקיצור .
גם לפעמים אנחנו עושים ערבי קריוקי וחברות שלי מתחילות לשיר וצחוקים וזה וכולם אומרים לי יאללה בואי תשירי גםאת אבל אני מסרבת כי אני יודעת שאין לי אומץ לעשות את זה , הקול שלי יצא רועד או שתקרה לי איזה פאדיחה במיליון אחוז . וזה איפשהו פוגע בי כי זה מבדיל אותי משאר החברים שהם זורמים ושרים והכל ואני מסתכלת מהצד כמו אהבלה
אני מרגישה שהתכונה הזאת הורסת לי הכל .
לפני כמה ימים הלכתי למשחק של בית"ר עם בני דודים וזה וישבנו בשורות הראשונות קרוב למגרש כזה והשחקנים יצאו להתאמן והכל ואחד השחקנים של ביתר (היה כתוב לו 24 בחולצה לא מכירה אותם) הוא בא לאוהדים התחיל להצטלם איתם ואז הוא התרחק קצת וראיתי שהוא מסתכל עליי , מבט ארוך כזה והסתכלתי עליו גם וזה היה מבט מוזר כזה של איזה 10 שניות ואז הורדתי תראש והתעסקתי בפלאפון כי זה נהיה מביך כבר .
ואז בנדוד שלי אמר לי כזה בצחוק 'אולי תצאי מפה עם חבר כדורגלן' והבנתי שהוא גם שם לב כי זה היה די שקוף .
זה החמיא לי ממש והעלה לי תביטחון ברמות כי כאילו אני רגילה לראות גברים שמסתכלים ברחוב וזה אבל תאכלס לא כל יום מסתכל עלייך שחקן כדורגל שבטח יכול להביא איזה דוגמנית שהוא רוצה ועוד מתוך 2000 אוהדים ,
אבל אחר כך התחלתי לחשוב על זה ואמרתי מה יש לו להסתכל עליי בכלל אולי בגלל שהייתי נראת רע באותו זמן או שהוא סתם נתקע עם המבט והתחלתי לאכול סרטים וסתם להכניס את עצמי לתסביך .
מה הבעיה שלי ? למה אני חייבת להיות כזאת כל הזמן ? מה אתם חושבים ?