מאורסת אבל התאהבתי במישהי

שלום
בגיל 16 הכרתי את בן זוגי, בתנועה כלשהי, ומאז אנחנו כבר 4 שנים ביחד. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני. אפשר להגיד שהוא הגבר המושלם- חתיך,מבין, אוהב , מפנק ותמיד בריבים הוא סולח ואפשר תמיד להתפשר על הדברים.
הוא בן 22.
לא מזמן עברתי לגור איתו בדירה בתל אביב, והזמן הזה אפשר להגיד היה מושלם .. הוא בכללי בן אדם כל כך טוב, ולגור איתו אפשר להגיד חוויה... והוא לפני חצי שנה הציע לי נישואים, כמובן שהסכמתי!
יום אחד, לפני די הרבה זמן , יצאתי עם ידידות למועדון ,בזמן שהחבר שלי היה עסוק בלימודים או משהו כזה. בהתחלה היינו כולן ביחד אבל אז הן התפצלו ואני נשארתי על הבר. הגיעה בחורה, אפשר להגיד שהיא הייתה מאוד יפה, שער שחור די קצר ועור בהיר(וככה אני רואה את כל הבחורות יפות...) ודיברנו שעות שם. החלפנו מספרי טלפון, ונפגשנו כמה פעמים ואני יכולתי לדבר איתה שעות! על הכל! לא כמו עם החבר שלי, זה קצת יותר מסובך.
אני דיברתי איתה גם על הזוגיות שלי, והיא אמרה שאני לא צריכה למהר, כי אני גם לא ניסיתי דברים אחרים ונישואים כאלו בדרך כלל נגמרים מהר בגלל הסקרנות. היא גם אמרה לי שאני מאוד מוצאת חן בעיניה. אף פעם לא חשבתי על זה עד אז, אבל גם אני...... ואז יצא לי לנשק אותה. זאת הנשיקה הכי טובה שהייתה לי בחיים!!! אלף נשיקות של החבר שלי לא ישתחוו לנשיקה הזאת!
אבל גם הרגשתי גרוע בגלל זה.. כאילו הלו?! אני מאורסת לכל הרוחות, אני בגדתי בארוסי ואני מרגישה כל כך רע עם זה..
אני רוצה להיות איתה, כי זה פשוט מרגיש כל כך נכון, ואני חושבת שזה יותר מסתם הדלקות, ויצא לנו לדבר הרבה "מה אם היינו ביחד...".היא גם נתנה לי תחושה כאילו היא מחכה לתשובה.
כשאני עם הארוס שלו ומחבקת אותו ומתנשקת איתו אני מרגישה כאלה חרטות כי הוא נראה כל כך מאושר, אבל ההתלבטות אוכלת אותי מבפנים ...
ועם אני אהיה איתה? אני הרי אראה בעיני כולם בתור לסבית. טוב זה משהו שאני תמיד התבלבלתי בתור נערה. אני אוהבת גברים, אבל די גם נשים. יצא לי פעם להידלק על נשים, והיו לי מלא חלומות עם נשיקות עם בנות וזה הרגיש מדהים, וגם היו לי מלא פנטזיות על זה.
אני אצטרך לצאת מהארון? ההורים שלי לא יקבלו את זה יפה והחבריםות שלי לא יראו את זה בעין יפה (אני מאוד מקווה שלא..).. בכל מקרה אני פוחדת מאיך שהם יגיבו לי.
מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות? אני כבר לא יודעת מה לעשות..