בשנים האחרונות אחותי חלתה בסרטן בראש ההורים שלי בילו אתה במשך יותר מ5 שנים בבתי חולים(אמא שלי יותר נכון לומר) היום אחותי בת 7 ואין דבר בעולם אשר יותר חשוב לי ממנה,אני מתפקד כסוג של אבא עבורה לעומת אבא שלי שהוא אבא נורא אדם קשה ובלתי נסבל אני לא מדבר איתו כבר במשך יותר משנה ולא ממש סובל אותו וכואב לי לראות כמה הוא משפיע לרעה על אחותי. הוא מסוג האנשים שלא כל כך הסתדר להם הכל בחיים ולא תמיד מצאו את עצמם איפה שהם רוצים הוא מאוד משכיל אך אם זאת גם קצת פרימיטיבי. אמא שלי אדם חם ואוהב האמא הכי דואגת וכזאת שתעשה הכל בשביל הילדים שלה אבל במשך חודשים רבים אני כבר לא מרגיש שכל כך אכפת לי ממנה אין לי כעס כלפי ההורים שלי על כך שלא היו איתי במשך יותר מ5 שנים. אני סובל מאין ספור דיכאונות ולפעמים אפילו מחשבות דיכאוניות אני מרגיש כאילו לא קיים אדם בעולם אשר מודע מה עובר עליי זה היה באמת טיפה מהמצב הכל כך מורכב שהוביל לכך שאין לי רגש להורים שלי. האם הגיוני שפשוט אין לי רגש כלפי ההורים שלי ? האם זה בסדר להרגיש את זה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025