ההורים של הבת זוג לא באים לבקר ומשקרים לגבי הסיבה - מה עושים?

טוב, זה הולך להיות ארוך.. אז אני מתנצל מראש
יש לי בת זוג 3 שנים.. בינינו אין שום בעיות מיוחדות..

אני מגיע מרקע שבו ההורים התייחסו אלי מאוד חרא ותמיד חיפשתי סוג של משפחה חלופית.. עד שמצאתי את הבת זוג שלי.. הם בהחלט מתייחסים אלי טוב אבל איך לומר.. יש דברים שקצת מפריעים ומוזרים לי.

הם הורים שגידלו את הילד הגדול שלהם (37) בצורה כזאת שעכשיו הוא חושב שמגיע לו הכל (הוא נשוי ולא גר בבית).. הם כל הזמן רודפים אחריו בשביל לקבל יחס זה מגיע ממש למצב שבו יש תחרות בין האבא לאמא מי נוגע (מחבק, מנשק) בו יותר.. אם הולכים למסעדה או משהו האמא תמיד רצה ומתיישבת על יד הבן.. האבא סוג של סמרטוט עם לב טוב שעושה כל מה שהאמא אומרת.. העיקר משחק אותה "אני הגבר בבית" ותכלס.. הוא לא.

אני מתחילת הקשר עם הבת זוג שלי הייתי אצלהם כל שבוע, וישן כל שבוע, הם עוזרים לנו בכביסה.. ומפעם לפעם מפנקים.. שלא תבינו.. אני עושה מה שאני יכול בתור בן הזוג של החברה שלי, הולך עם האבא שלה לבית הכנסת, מתפלל בסידור שנקנה לכבוד אחיה ז"ל של אמא של הבת זוג שלי.. באחד החגים בירכתי את הבית שלה (הבן שלה בחיים לא עשה את זה.. כל פעם לא רוצה) אפילו הגעתי למצב שפעם אחת הלכתי לבית הכנסת ביום שישי לבד וחשבו שאבא שלה הוא האבא שלי... מרוב שאף אחד לא יודע מי זה הבן שלה.

לפני שנתיים רכשתי רכב ומישהו ניסה לסחוט אותי, אבא של הבת זוג שלי היה מגבניק אז לקחתי אותו איתי למכור את הרכב והוא ראה את המוכר, כשהתחילה הסחיטה (נגמרה לאחר כמה זמן) ביקשתי מההורים שלה סכום מאוד זעום (הייתי צריך ליום אחד 250 שקל כי לא היה לי) אמא שלה אמרה לי "מה זה הוא מנסה לסחוט אותך.. בטוח עשית משהו באוטו.. סתם ככה לא ישקרו.." אני מאוד מאוד נפגעתי מזה..כאילו מה.. אני שקרן ורמאי ואני יוצא עם הבת שלך? הבת זוג שלי לא אמרה לאמא שלה כלום.. בעלה לא אמר לה כלום.. ואני מרוב השוק לא הגבתי..

לאחר מכן היה קטע שהיה חג וכולנו ישבנו בשולחן (אנחנו גרים בצפון) ואבא שלי הגיע לחג גם כן.. ובזמן שאני קורא ברכת המזון ומברך את הבית שלה (אמא של הבת זוג שלי) היא והכלה שלה התחילו לצחוק בסגנון של "איזו הגזמה, מה אנחנו דוסים" כולם שתקו.. אני מרוב הבושה הפסקתי לקרוא וכמעט בכיתי.. אמא שלה ראתה שאני נפגעתי ולאחר מכן כשהיה ריב על זה היא אמרה לי שהכלה שלה לא צחקה עלי ואני לא הבנתי.. בקיצור שיקרה.. הרי אין מצב שאני צודק והכלה שלה לא.. בכל מקרה.. אני הבלגתי על זה גם כן.

הם גרים במרחק הליכה מאיתנו (בהגזמה 10 דקות, אנחנו גרים בעיר קטנה בצפון), לכל מקום בעיר, כלל המתנ"ס (הם רואים שם הצגות) שזה אותו מרחק כמו אלינו לבית הם ילכו (יש להם רכב והם בריאים.. אמא שלה עובדת 2-3 פעמים בשבוע.. בתור אחות) אבא בפנסיה כבר כמה שנים לאחר שהשתחרר מקבע, הם מטיילים הרבה בחו"ל, עם חברים מאוד הרבה.. בקיצור בעיות בריאותיות אין להם או כל דבר אחר שימנע מהם להגיע אלינו.

בפעמים האחדות שהם כן באו..(מתוך 3 שנים אני לא מגזים.. 7-8 פעמים) הם היו באים ל 10 דקות.. האבא אפילו כוס מים לא היה שותה אצלי בבית.. וכל הזמן היה ממהר ללכת.. אם אני הייתי עושה את אותו הדבר הם היו נפגעים והבת זוג שלי היתה עושה לי פרצופים.. אבל אם ההורים שלה עושים לי את זה בבית היא לא מוכנה להגיד כלום.

בכל מקרה לפני חודש שוחחתי עם ההורים שלה לגבי השאלה של "למה הם לא באים?" קיבלתי תשובה "אנחנו אנשים מבוגרים".. ואני יודע שזה שקר.. הם בוכים על זה שהבן שלהם לא מוכן לנסוע 30 דקות (כי הוא יחסית גר רחוק) בשביל לבקר את ההורים שלו..

אבל הם עושים לנו את אותו הדבר.. אני מאוד נפגעתי מהשקר הזה.. והבת זוג שלי כבר חודש משקרת לאמא שלה למה אנחנו לא באים לבקר.. אבל כשאני מבקש להגיד לה שאני נפגעתי ובגלל זה אנחנו לא באים היא לא מוכנה.

אני לא רוצה לריב עם הבת זוג שלי ולאבד אותה בגלל ההורים המטומטמים שלה.. ואני לא יודע מה לעשות כי אני מאוד פגוע מהשקר הזה שלהם ומאוד נפגעתי שהם לא מוכנים לספר לי מה הסיבה שהם לא באים אלי... אפילו שיגידו "שמע לא אוהבים את הבית שלך" אני אקבל את זה גם כן אבל למה לשקר?

אני חייב לציין שלפניי היה לה בן זוג 7 שנים שגם הוא לא הסתדר עם ההורים שלה כי הם לא היו מוכנים לקבל אותו (הוא היה גדול ממנה ב 8 שנים בערך..) אז היא לא רוצה לוותר על ההורים שלה הפעם.. אבל אני באמת לא אשם בזה.

מה עושים?