קיבלתי צו הרחקה מהבית למשך 5 ימים, מה לעשות עם חיי?

שלום לכולם,

במוצ"ש האחרון בשעות הערב המאוחרות נקלעתי לעוד ויכוח מיותר עם אבי.
מזה כמה שנים שאני לא מסתדר איתו ועם 2 אחיותיי.
היו תקופות שדיברנו אך זה לא החזיק הרבה זמן מעמד.
רוב הזמן או שאנחנו בנתק מתמשך או שנקלעים בעקבות אותו הנתק לוויכוחים
וריבים סוערים.
במהלך אותם ויכוחים יוצא שאני מאיים מילולית לא פעם אחת על בני משפחתי.
אך אני אף פעם לא מתכוון לממש את אותם איומים מצידי כלפיהם.
האווירה בבית כל הזמן מתוחה, גועשת וסוערת.
כל הזמן אנחנו על פתיל קצר ורק מחכים בפינה אחד השני.
לצד אותם תקופות יפות שהייתי מבלה במחיצתם, אם זה עם בילויים ויציאות
משותפות עם 2 אחיותיי וימי כייף משותפים וישיבות אל תוך הלילה בבית.
מגיעים גם אותם נתקים וחוסר התקשורת בינינו.
התקופה האחרונה מאופיינת בכך שאני לא מרבה לדבר ולתקשר עם אבי בעקבות מצבור כעסים ואכזבות מהתנהגותו כלפיי והרגשה של חוסר אהבה ממנו כלפיי
שמתבטא בחוסר פרגון ואכפתיות מצידו אליי.
הרבה פעמים שניסיתי ליזום ולהתקרב אליו ולהתחבר איתו אך תמיד זה החזיק מעמד לטווח קצר והיה נהרס בכך שהייתי ממשיך לקבל ממנו את החוסר אהבה והקרבה אליי
כמו שצריך להיות בין אב לבנו.
אחותי הבכורה החליטה שאם אני לא מדבר עם אבי ומחליף איתו מילות נימוס כמו שלום, בוקר טוב וכ"ו מבלי לפתח עימו שיחות עמוקות נפש היא לא תדבר איתי יותר.
ואני הסברתי לה שמבחינתי זה לא מקובל. לי זה לא מספיק רק להגיד שלום, בוקר טוב ולילה טוב. מבחינתי אני רוצה גם לקבל ממנו חום ואהבה ולדבר איתו על דברים אישיים שעוברים עליי בחיי היומיום.
אז מכיוון שלא הסכמתי לתנאי איתה גם היא ניתקה איתי את הקשר.
ואחותי הקטנה שגרה איתנו באותו הבית פשוט מחקה את ההתנהגות שלה וברגע שהיא רואה שאחותי הבכורה וגם אבי לא מדברים איתי יותר היא אוט' מנתקת איתי גם את הקשר גם אם אנחנו חברים.
ולפני כשנתיים בערך אחותי הבכורה החליטה להזמין לי משטרה ובאותו הלילה השוטרים רצו לקחת אותי לתחנה אך אבא שלי שכביכול "ריחם" עליי מנע זאת בעדם.
וכעת נחזור ברשותכם למקרה שהתרחש במוצ"ש האחרון.
אני בסה"כ רציתי לבוא למטבח ולאכול ארוחת ערב קלילה אך באותו הזמן התחשק לאבי לרחוץ כלים במטבח.
חיכיתי שהוא יסיים וכעבור כרבע שעה שאני רואה שהוא כנראה עושה לי דווקא ומבין בתוך תוכו שאולי אני רוצה לאכול הוא ממשיך בשלו ולא יוצא מהמטבח.
אני ניגש למקרר ומניח את המצרכים שלי על השולחן.
הוא מטיח לעברי הערה שהוא הבין שאני רוצה לאכול ואני לא צריך לדפוק את המצרכים שלי בחוזקה על השולחן.
דבר לא שקרה. בסה"כ הנחתי אותם ולא זרקתי אותם על השולחן.
אז הסברתי לו שכן אני בסה"כ רוצה להתחיל לאכול והוא מונע בעדי עם המשחקים שלו ואני מתייבש כבר במשך כרבע שעה.
הוא יצא מהמטבח והתווכח איתי על הזמנים וצעק עליי יאללה לך תאכל.
ומפה לשם התלהטו בינינו הרוחות והוא התחיל לאיים שהוא יזרוק אותי מהבית ויזמין לי משטרה.
אני עניתי לו כל מיני דברים הוא עוד יותר התרתח עליי ואז הוא קם לעברי ואני מחשש שהוא ירביץ לי הרמתי כיסא מהמטבח בתור הגנה עצמית מבלי כוונה לפגוע בו חלילה.
ואז הוא אמר שהוא לא ירביץ לי וכ"ו ופיתאום הוא זרק את האוכל שהוצאתי לאכול על הרצפה והאוכל התפוצץ על הרצפה.
ואז הוא המשיך באיומיו עליי שהוא יזמין לי משטרה ואני עניתי לו על מה הם ייקחו אותי בדיוק על כך שהוא מונע בעדי לאכול?
ובסוף הוא הזמין לי משטרה ואני השארתי את האוכל על הרצפה כראיות לשוטרים.
דבר שלא הזיז להם כלל וכלל.
השוטרים הגיעו דיברו איתי ועם אבא שלי והיו בכוונתם ללכת עד שפיתאום האחיות שלי קראו לשוטר לחדר שלהן והציגו בפניו סרטונים וקבצי קול שהם דאגו לצלם ולהקליט אותי מאיים עליהם במהלך הריבים שהיו פורצים בינינו. הם שלחו את זה לשוטר בוואטצאפ. דבר חדש שהשוטרים משתמשים בו.
בכל אופן אחרי שהשוטר לקח מאחותי הקטנה עדות הוא יצא לעברי ואמר לי שאני מעוכב לחקירה בחשד לאיומים.
מאותו רגע נכנסתי להלם התחלתי לבכות ולקחתי את זה נורא קשה.
עברתי את הלילה הכי שחור ומסויט בחיים שלי.
בסיום החקירה שנערכה לי לפנות בוקר הקצין החליט עליי שאני מקבל הרחקה מהבית שלי למשך 5 ימים.
עכשיו בבוקר השוטרת לקחה אותי לבית שלי והלחיצה אותי לקחת דברים ולעזוב את הבית.
לקחתי בקושי כמה דברים איתי והתחלתי להסתובב ברחובות.
במקביל סימסתי לדודה שלי אם יפריע לה שאבוא אליה לכמה ימים?
היא טענה שלא. עד שהיא שמעה מאחיות שלי את מה שקרה אמש.
נפגשתי איתה במהלך היום ואז היא רצתה לשמוע את הצד שלי ולא קיבלה אותו.
צרחה עליי שאני זקוק לעזרה שאלך לפסיכולוג ושאמצא כבר עבודה וכ"ו.
וברגע שהיא הבינה מאחיות שלי שהם קיבלו איומים ממני היא טענה שהיא לא מוכנה לעזור לי.
כרגע אני נמצא אצל סבא וסבתא דבר שלא רציתי שיקרה אבל לא הייתה לי ברירה.
הם לחצו עליי להגיע אליהם.
חשבתי ללכת בזמן הזה להתגורר קצת בבית מלון אבל הם מנעו בעדי.
ומה שאני בא לשאול אותכם אחרי כלל החפירה הארוכה הזו מה לעשות כעת עם חיי?
המשפחה שלי סובלת אותי ואני עוד יותר שונא אותם עכשיו אחרי מה שהם לי והטראומה שהייתי צריך לעבור בגללם.
אני לא יודע בכלל אם אני אוכל לחזור לבית שלי אחרי ה-5 ימים האלו?
השוטרת טענה בפניי שאם אבא שלי לא יסכים לקבל אותי אחרי ה-5 ימים האלו אני לא אוכל לחזור לבית שלי.
דבר שהחוקר והקצין לא ציינו בפניי בחקירה.
מול מי אוכל לברר זאת אם אני חוזר לבית שלי או לא בתום צו ההרחקה?
ובמידה ואחזור לביתי איך אוכל להמשיך בחיי ולהתרומם מהמפלה והטראומה שעברתי?
איך אוכל להמשיך לגור עוד עם בני משפחתי באותו הבית אחרי מה שהם עשו לי?
קשה לי להתמודד עם כל מה שעברתי אין לי כבר כוחות לחיים האלו.
גם אין לי עבודה ועכשיו זרקו אותי מהבית וכולי אבוד ומרוסק כבר.
מחר אמורה להיותיום הולדתי וזו המתנה היפה שהכין לי אבי כנראה לכבוד המאורע.
חיים ממש נחמדים יש לי אה?