מרגישה סגורה במסגרת החדשה, מה לעשות?

אני נמצאת במסגרת חדשה ומאד קשה לי.
כבר הרבה זמן שאני מרגישה ככה ואין לי למי לפרוק.
אני אתאר את עצמי כך, אני כן חושבת שאני יפה ,אני מספיק חכמה ,מספיק הכל.. אבל משהו חוסם אותי.

מילדות הייתי ילדה סגורה , עם הזמן הכרתי חברים שאיתם הצלחתי להיפתח והיה לי מאד כיף איתם , אבל הסיבה היחידה שהצלחתי להיפתח אליהם היא כי במילים אחרות לא שמתי עליהם, לא היה אכפת לי מה הדעה שלהם כי חשבתי שאני מעליהם.
עם הזמן התברר לי שאלו החברים שרציתי ,עם חלק רבתי ואני בקשר רק עם חברה אחת היום.

כאילו שאני רואה בנות יפות ,אני אשווה את עצמי אליהם ,ולמרות שלא חסר לי כלום אני ארגיש רע עם עצמי,ארגיש פחותה , וזה חוסם אותי ,
אני מנסה להתחבר לאנשים במסגרת החדשה אבל אני מרגישה כאילו שבגלל שאני מנסה בכח כאילו למרות שמשהו חוסם אותי אני אומרת שטויות , אני חושבת כל דבר מלא פעמים לפני שאני מוציאה. וככל שזה בנות יותר פרחות ויותר עם בטחון ,ככה אני מרגישה עוד יותר חסרת בטחון.
בחבורות שיש גם בנים וגם בנות , בכלל זה מפחיד אותי להתקרב אז אני לרוב מתבודדת ,אבל לא כיף לי , אני מרגישה שאני מבזבזת את החיים שלי ככה אבל שאני לא מצליחה להשתנות.

היום לדוגמא ניסיתי להיות אדישה לתגובות של אחרים ניסיתי ''לשים זין'' ,
והדבר היחידי שחשבתי עליו הוא שימי זין אל תתנהגי ככה ,אל תראי שאכפת לך .. התפוצץ לי הראש כשחזרתי הביתה.

לחברים הישנים שלי הייתי פותחת את עצמי וחושפת , ומספרת להם על החוסר בטחון שלי והם היו מעודדים אותי ,אבל תכלס אני חושבת שזה מה שגרם להם לזלזל בי גם ולהתייחס אליי מגעיל בסופו של דבר.

כי כשאתה מציג את עצמך חלש ,אנשים תופסים אותך ככזה, אני מפחדת להראות חולשות. אני נראת חזקה מבחוץ אבל משהו חוסם אותי מבפנים.

אם מישהו או אפילו מישהי שניסיתי להתחבר אליה או סתם לדבר איתה , תראה לי כאילו חיבה או איזה חיוך אני אוטומטית מרגישה כאילו צורך לרצות אותה .
אם מישהו זרק לי מילה/מבט לא במקום ,זה יאכל אותי להרבה זמן . עד כדי כך אני מושפעת. שניהם לא טובים.

רוב האנשים שאני רואה פשוט לא אכפת להם , אכפת להם מעצמם ומהטוב שלהם,
וגם אני ככה! אבל בגלל הניסיון שלי כל הזמן והרצון חסר סיכוי הזה לכאורה להשתלב אני כל הזמן מרגישה שאני מנסה לרצות אחרים.

אני משתגעת סופית.

אשמח לעצות .