יש שתי בנות מהכיתה שאני מחבב, אך לא יודע איך ולמה להציע להן חברות?

שלום לכם, לדעת זה די ארוך אז לא להגיב אם לא קראתם הכל..
אני תלמיד חט"ב, לא "חנון" או משהו כזה וגם לא "מקובל", אצלנו אין ממש הגדרה כזו אני גם לומד בכיתה לא רגילה (לטובה לא לרעה, כיתה מדעית) ויש לי כמה בעיות שארצה לפרוק.

בעיה 1:
-----------
אני קנאי, ממש ממש קנאי.
אתן דוגמה, יש לי ילד בכיתה נקרא לו א'.
אפשר לומר שאנחנו די חברים טובים, הוא לא החבר הכי טוב שלי אבל הוא די קרוב אליי ויש לי ולו ולעוד כמה ילדים קבוצה בוואטסאפ וכולי.
אפשר לומר שבלימודים שנינו טובים ושנינו השתלבנו טוב בחברה אך יש משהו שממש מציק לי מכיוון שאולי (בטוח) אני קנאי.
ברוב הפעמים, במה שאני גרוע הוא מעולה ובמה שאני מעולה הוא גרוע, בשבוע האחרון קרו כמה מקרים מוזרים שבהם כעסתי עליו ועל הכיתה.
אוקיי אז עשינו עבודה אני הוא ועוד מישהו מהכיתה, לעבודה נתנו שם והכל היה בסדר עד הבוקר של יום ההגשה ששם ממש התעצבנתי אך כמו תמיד, שמרתי בבטן.
נתחיל מזה שהרעיון לכל מה שעשינו בעבודה היה הבסיס של הרעיון *שלי* ואת רוב השאלות שהיו בה אני כתבתי ופרטתי את תשובותיהן, א' והחבר השני עבדו מעולה ועשו עבודה נהדרת אך כשראיתי את העבודות של אחרים רק אמרתי לשניים האלו ש-"אמרתי לכם שהיה עדיף שם באנגלית (למשחק)" ואז א' פתאום צועק עליי "גם ככה לא עשית כלום אז שב בשקט, כאשר השני (נקרא לו ב') כמובן הסכים כי הוא לדעתי די שפוט שלו אך היה החבר הכי טוב שלי עד לא מזמן (ואז רבנו אבל זה כבר לא משנה אנחנו כרגע חברים רגילים) ומה שא' אמר פשוט הרתיח אותי (חייב לציין: א' ואני מאוד דומים באופי, שתלטנים, מתנשאים, יצירתיים ועוד, וכן אלו לא ממש התכונות הטובות שלי אבל זה מה שהיה צריך לציין).
בנוסף הצגנו את המשחקים שהכנו בפני כל הכיתה והיו 7 (7 קבוצות הגישו) והמשחק שלנו היה ממש ממש טוב, מה שקרה הוא שכשדיברנו עם המורה על העבודות מישהו אמר חוות דעת על מה שאנחנו עשינו, מה שהוא אמר התחיל ב-"אני אהבתי ממש את המשחק של א' " (חשוב לציין #2: אם אני עושה משהו אז לדעתי אני צריך לקבל קרדיט) וזה ממש הרתיח אותי כי אנ הצגתי את המשחק ואני העליתי את רעיון הבסיס ואני היחיד שהסביר לכולם את מהלך המשחק או לפחות את רוב המהלך אך בסופו של דבר התלמידים זוכרים את המשחק בתור המשחק של א', זה ממש מכעיס אותי....

בעיה 2:
---------
אני ממש סטרילי, ברמה מוגזמת.
אני פשוט נגעל מכל דבר, אפילו מהמשפחה לא שותה כוס מים ואפילו לשתות נניח מכוס אחת שני חברים משני קשים שונים אני נגעל.
הקטע שאני פשוט לא מבין למה...
צריך להכיר אותי כדי להבין עד כמה אני סטרילי...

בעיה 3:
----------
אני מתבגר וכחלק מזה אני מפתח זהות חדשה וקבועה, שכוללת גם אפיון מיני.
יש לי קצת בעיה..
יש שתי בנות מהכיתה שאני מחבב ואוהב להיות בחברתן, אך פשוט לא יודע איך/מתי/למה בכלל להציע להן חברות? אנחנו כבר ידידם ממש טובים!!
חוץ מזה בא הדבר הנוגד שממנו אני יותר חושש..
יש לי ילד בכיתה נקרא לו ג', הוא חזק וגבוה ודי מוצלח.
הקטע הוא שאני פשוט חושב עליו כל היום, ולמה? או שאני עצבני עליו (אני הכי לוקח קשה כשהוא עושה משהו שאני מתעצבן או נפגע ממנו), או שאני פשוט מהרהר וחושב לעצמי, אני סטרייט? אולי הומו? אבל אם אני אוהב גם בנות (והייתה לי חברה בעבר) אולי אני בכלל ביסקסואל? ..
המחשבות האלה מדכאות אותי מאוד, אני רוצה להיות נורמלי, סטרייט!

בעיה 4:
----------
אני חמוד, מדי, על פי כולם, אפילו הבנים.
זו לא ממש בעיה זה פשוט קצת מציק.