קנאית מאוד ומחטטת לחבר שלי בפייסבוק, איך להתנהג בטבעיות כמו פעם?

אני בת 20 יש לי חבר בן 24 כמעט שנתיים. עכשיו יש לי בעיה שהיא האמת של שתינו אבל שלי יותר. אני קנאית. מאוד. קשה לי לתת אמון בבחורות שבסביבה שלו. וזה מטריף אותי כי אני יודעת טוב מאוד שאין לי שום סיבה לקנא והוא אוהב אותי אבל אני לא מצליחה לשחרר את הכעס שמצטבר בתוכי . זה התחיל שבוע שעבר שהייתי בבית של חבר שלי והוא היה בעבודה, הייתי צריכה לעשות עבודה על המחשב וכשנכנסתי לאינטרנט בכדי להכנס לאתר החלונית של הפייסבוק קפצה ועלתה. אני בנאדם מאוד סקרן ועשיתי דבר שאני מתחרטת עליו. נכנסתי לו לצ'אט לראות אם הוא התכתב עם בחורות לאחרונה. ראיתי שהוא דיבר לפני חודש-חודשיים עם בחורה שעבדה איתו והייתה מפלרטטת איתו ואפילו הציעה לו פעם שיטוס איתה ועם חברה שלה לחול למרות שידעה שיש לו חברה . בכל מקרה, הסתכלתי וראיתי שהם דיברו באופן רציף כמה במשך החודש , ובדקתי תאריכים וראיתי שהם באמת דיברו בזמן שאני וחבר שלי היינו בתקופה קצת קשה בקשר והיינו בהתרחקות מה שהבהיר לי בצורה מצויינת למה הוא היה קר אלי באותה תקופה. בשיחה הוא היה קורא לה ״מאמי״ כל הזמן(ואם אני הייתי מעידה לקרוא למישהו אחר מאמי וזה לא היה הוא הוא היה מתחרפן), שולח לה הודעה של מה קורה ואיך עובר עליך היום? ודברים כמו איפה את? את באה לעבוד היום? את חסרה לי וכל מיני קיטשיות כזאת.והם באיזשהו שלב ביקשו את המספר אחד של השנייה בטענה שלא כיף לדבר בפייס, ובסוף החודש הם אפילו נפגשו בקשר לפלאפון שלו שנהרס והיא עזרה לו בזה . קיצר התחלתי לבכות בהיסטריה . ממש כאב לי ונעלבתי נורא למרות שזה היה לפני המון זמן . בכיתי שעות ורק חשבתי על איך אני אמורה להסתכל לו בפנים כשאני אראה אותו כשהוא יחזור הביתה. הייתי מתוסכלת וממורמרת. הוא בא הביתה , התייחסתי אליו קריר פשוט כאב לי ועמדו לי דמעות בעיניים. הוא קורא אותי ישר ושאל אותי מה עובר עלי? שיקרתי ואמרתי שכלום. אבל הוא מכיר אותי ויודע שכלום זה הרבה. הוא ישב ואמר לי להסתכל לו בעיניים ולספר מה קרה. החלטתי לספר את האמת וביקשתי שלא יכעס . הוא אמר שהוא לא יכעס והוא יקשיב לי עד הסוף. סיפרתי לו שעשיתי מעשה שאני מתחרטת עליו, שנכנסתי לן לצ'אט בפייס והסתכלתי על ההודעות שלו עם אותה הבחורה. וכשראיתי שם דברים שעשו לי רע ושאולי לא הייתי צריכה לראות. הוא לא התרגש ואמר לי וואלה? מה ראית שם ? לא זוכר מתי בכלל דיברתי איתה לאחרונה והוא צחק כזה. ואז הוא אמר רגע בואי אני אכנס ואני אראה מה היה שם כי אני לא זוכר, קיצר הוא עבר על השיחה ואמר לי לא להתרגש בכלל כי ככה הוא מדבר עם כולם ושהוא בכלל לא בקטע של אותה בחורה, ושהוא דיבר איתה כביכול בגלל שעצבנתי אותו באותה תקופה קרה שהייתה לנו . כעסתי ואמרתי לו מה קצת רבים אז הולכים לחפש נחמות במקום אחר? הוא אמר שהוא מכיר אותי והוא יודע שאני מוציאה דברים מפרופורציות ושאני קראתי את זה בדרך ממש ממש לא נכונה. ושאני סתם נלחצת. הקטע הוא שהוא אמר שאין לו מה להסתיר ןשהוא לא צריך להרגיש אשם בכלל שהוא דיבר איתה כי זה היה כלום. אבל אח״כ הוא אמר לי שהוא מצטער אם זה פגע בי , ואז הוא בא חיבק אותי חזק ואמר לי שהוא רק שלי ולא של אף אחת אחרת ורק אני מעניינת אותו ושאלי הוא חוזר כל ערב להיות איתי ולא עם אף אחת אחרת וזה מה שחשוב. האמנתי לו. אני מאמינה לו וסומכת עליו אבל אני לא מצליחה לשחרר . זה הורג אותי. הוא הראה לי את כל הדרכים שהוא שלי ושהוא לא בוגד אבל עדיין קשה לי עם זה. קשה לי לחבק אותו בטבעיות אן לתת לו נשיקה אוהבת , ועל סקס כמעט אין מה לדבר אני לא משתחררת ובגלל זה גם כל כך קשה לי לגמור בזמן האחרון וכשהוא רואה שאני לא גומרת זה רק מתסכל אותו יותר. מה לעשות? אני כל הזמן חושבת עליה ואין לי סיבה. והוא תמיד מחבק אותי ומנשק אותי ומפנק אותי וכשהוא רואה שאני עדיין קרירה ואדישה זה פוגע בו אני רואה . איך לחזור להתנהג בטבעיות כמו פעם? זה משגע אותי אני מרגישה בכלא של רגשות! אני אוהבת אותו והוא אותי ואכפת לו ממני כל כך אבל אני נסגרת כל פעם מחדש שאני רואה אותו. אני צריכה טיפול ? משתגעת