לא רוצה לשקר לאמא אבל היא לא משאירה לי ברירה, מה עושים במצב כזה?

כמה אני שמחה שיש את האתר הזה .. ואני חייבת את עזרתכם עכשיו
תקשיבו .. אני מעשנת ושותה כשאני יוצאת למסיבות ( אבל זה לא קורה המון) אז זה בסדר,
ביום יום שלי אני גם מעשנת אבל לא שותה כמו שאמרתי רק במסיבות (שקורות לא הרבה)
אני גם לא שותה המון ברמה של שיכורה ממש וחוזרת ומקיאה את הנשמה וקמה בבוקר עם האנגאובר מטורף
ממש לא, אני אחראית ויודעת להשים גבולות , לא קרה אף פעם מצב שחזרתי והקאתי לגמרי את הנשמה
הקאתי פעם אחת בחוץ אבל ממש קצת , אבל לא ברמה מטורפת , ולא קמתי עם האנגאובר מטורף
וההורים לא זיהו עליי שעישנתי או שתיתי.
לצערי הרב אימא שלי לא כל כך סומכת עליי
כי היא יודעת שהיה לי עבר שעישנתי וכנראה - בטוח
בגלל זה היא לא סומכת עליי , לצערי הרב..
הייתי צריכה לשקר לה שלא שתיתי ולא עישנתי ביציאה ביום העצמאות
קשה לי מזה שאני משקרת לה , לא רוצה לשקר לה אבל גם אני מרגישה
שהיא לא משאירה לי ברירה , למרות שאני בת 18 אני תמיד אצטרך להרגיש
הילדה של ההורים , הילדה הטובה שלהם , לא לשתות ולא לעשן.
ובגלל שאני יודעת שהיא לא סומכת עליי ותקבל את זה בעין רעה
ותכעס בכל יציאה אחרת שתהיה ,בחשדות, ובפרצוף עקום אז לא אומרת.
גם כשאני בת 18 אז אני נאצלת לשקר לה , מילא הייתה סומכת עליי
ואומרת אין בעיה רק תשמרי על עצמך בלי להגזים.
עובדה אין מצב שאני חוזרת לבית כשאני שיכורה מתה
אני שיכורה עדיין ברמה גם של לזכור דיי מה היה באותו ערב.
לא "מאבדת ראש" לגמרי
איך לעזעזאל אני יכולה להגיד לה את זה?
שתקבל את זה, אני לא יוצאת ושותה המון
אני לא מכורה לזה , רק חושבת שמותר לי
לפעמיים לבלות ולשתות ולהינות.
ושוב במינון הנכון , כדי שגם
אני אהנה מהערב - ואזכור אותו!
ולא רק לשתות ולאבד ראש
ויש לי חברות טובות , זה שהן שותות לא אומר שהן ילדות רעות
ובסך הכל היא דיי אוהבת את החברות שלי אבל כנראה כי היא
לא יודעת שהן שותות ומעשנות אבל אם היא תדע היא ישר
תגיד לי להתרחק מהן , והן גוררות אותי או הפוך ...
כי כן היו חברות שהיא ידעה עליהם והיו לא נוראות לה ילדות טובות אז היא התעצבנה עלייו אמרה לי להתרחק מהן והיא לא רוצה שאני אצא איתם יותר ולא כלום ...
נימאס לי , היא צריכה להבין כבר .
ועוד אני בטוחה שכשאני עכשיו חוקית ישר עבר לה בראש
ואי רק שלא תעשה שטויות , ובטח דואגת מזה ...
אין סיכוי שאני אנסה להגיד לה את זה ולהסביר לה
וגם אם כן היא לא תקשיב ותריב איתי ולא תיתן לי עוד להמשיך משפט
אחרי שהיא תשמע את המילה אלכוהול
איך כן אפשר בכל זאת להעביר לה את זה בדרך שהיא תקבל את זה?
האם באמת יהיה אפשרות שהיא או אימא אחרת אי פעם הייתה מקבלת את זה
שהבת שלה שותה או מעשנת ?
אימא שלי מאוד חשובה לי , והייתי מאוד רוצה להיות איתה כנה
ולהתייעץ איתה על כל דבר, להיות קרובה אליה , ולא להסתיר שום דבר
חשוב לי הדעה שלה , ואני כן יודעת שזה לטובתי והיא דואגת
אבל מרגיש לי שזה קצת מוגזם והיא פשוט לא תהיה מוכנה לקבל את זה אף פעם
אני גם אשתה רק אם חברים שאני מכירה , אנשים שאני סומכת עליהם לא סתם ככה!!
כאילו אני בגלל זה לא מבינה למה היא לא סומכת עליי זה מוזר לי
כי כולם כל אדם שמכיר אותי אומר לי " את אחראית "
" את בחורה טובה רואים שלא תעשי שטויות שיסבכו אותך " או דברים כאלה
והיא בכל זאת חושדת בי , אז מה עם אני מעשנת ? זה לא סוטר את זה שאני ילדה טובה
וחרדים שמעשנים הם לא ילדים טובים ? אנשים טובים?
ושוב זה לא שאני חיה את האלכוהול יום יום
פעם / פעמיים ב ... יוצאת פורקת קצת.

אגב אבא שלי לעומתה סומך עליי מאוד , ומבין אותי
והוא גם ניסה להסביר לה והיא מתנגדת לשמוע איתו
וגם לא בא לי שהם עוד יריבו בגללי , ובגלל החלוקי דעות על זה.
מה עושים? להמשיך להסתיר ולהרגיש רע אם זה וזהו?
הורים לילדים מתבגרים – בוגרים אני אשמח שיגיבו פה !