בגדתי בבעלי המכה, והוא לא מפסיק להזכיר לי את זה!

אני איתו כבר 20 שנה. 20 שנה של התעללות,השפלות ופגיעה נפשית. גדלתי עם אבא מכה ואמא חלשה. אולי זה מה שגרם לי להשאר איתו. פעם זה היה מכות היום זה רק קללות, מילים קשות שקורעות לי את הלב. התקפי זעם בלתי מובנים שצצים משום מקום.
יש לנו 3 ילדים, בני 18.5, 17 ו 12.
והכל מתרחש מולם. הם נורא מגוננים עלי נורא סובלים גם הם מהתקפי הזעם שלו ומניבולי הפה שלו.
מהיום הראשון שהכרתי אותו, בגיל 18, הוא התנהג והתייחס אלי כמו לזבל. שיחק אותה אוהב אך ברגע היה מתהפך. ואני... עוד רגע חיילת, עוברת מסכת עינויים מאבא שלי, מצאתי בו נחמה... בגבר שהפך לאבי מצאתי נחמה...
שנים של חוסר פרגון, אלימות מילולית, אלימות פיסית, התעללןת נפשית ופחד לעזוב... הפחד ליהיןת לבד עם 3 ילדים הרג אותי. אז נשארתי, נשארתי וסבלתי...
עד שעשיתי טעות .. טעות קשה.
בגדתי בו.
בבקשה אל תשפטו אותי, אל תגידו מגיע לך.
שנים.. שנים.... מגיל 10 אולי פחות שלא הרגשתי אהבה. לא מאבא לא מאמא לא מאח ולא מגבר.
כל כך רציתי להרגיש את החיבוק החם הזה שכולם מדברים עליו, את הליטוף האוהב, את הנשיקה הזו במצח... להרגיש את המבט האוהב, להרגיש את הלב...
ואז הוא גילה... יותר נכון ניחש ואני לא הכחשתי לרגע. לא רציתי לפגוע בו, אבל הייתי שיכורה מאהבה, אהבה שלא הכרתי, אהבה שהוא לא ידע לתת.
איך הוא הגיב... זוועה.
הוא דאג כמובן לקלל, להשתולל, להכןת, הוא סיפר לכל מי ששאל וגם למי שלא.. רמס לי את הכבוד המועט שעוד נשאר לי.
אחר כך הוא עזב. רוקן את חשבונות הבנק, ניתק לי את הטלפון, עזב אותי לבד עם 3 ילדים. בלי כסף, בלי אוכל, בלי חברים..
מצאתי את עצמי מתחננת שיחזור.
כן... הוא שבר אותי.
הילדים חשובים לי מהכל! הבנתי מה שידעתי תמיד.. הילדים לפני הכל.
הסכמתי לחוות השפלות ואיומים, העיקר שיחזור.
שיהיה לילדים מה לאכול.
עברו כבר 5 שנים מאז הבגידה... אין יום שאני לא מקללת את עצמי על המעשה.
אין יום שהוא לא מקלל אותי על המעשה.
אין לי חברים. הקודמים לא עזרו בשעת צרה ואת הקיימים אני מרחיקה כי הוא מבייש אותי בלי סוף מול אנשים.
5 שנים שאני לא יוצאת עם חברות, 5 שנים של מעקבים ובדיקות, 5 שנים שהטרור בבית יותר קשה, 5 שנים שאני בוכה בלי סוף.
בבקשה אל תגידו שמגיע לי.
נמאס לי.
אני חנוקה, מתוסכלת, כואבת ופגועה.
בוכה כל רגע וכל שעה נתונה.
אני לא יודעת מה לעשות.
כל כך לבד בעולם....