היא נפרדה ממני, איך להתמודד? ואיך אני אמצא בחורה כל כך טובה כמוה?

זה קרה במאי 2013, היום בו עזבתי את הפריפריה ועברתי לעיר הגדולה.
הכרנו בבריכה בקיבוץ בצפון. דרך מפגש עם חברים, היה בה משהו מיוחד, לא פשוט להסביר במילים, היא היית מיוחדת.
זאת היית תקופה יפה תקופה של החגים כולם היו בחופש, היינו נפגשים כל החברים על בסיס יומי.
בבוקר היינו בבריכה, לאחר מכן היינו מתארגנים על חומר טוב, בקבוק יין, וכמה חטיפים ופותחים ישיבה ביער זה היה מושלם.
בערב היינו נוסעים ביחד למסעדות, סרטים, או מתארגנים ועושים על האש אצל אחד החברים.
רציתי שהתקופה הזאת תימשך לנצח. זה היה החיים הטובים בלי מחשבות על עבודה בלי לימודים בלי הלחץ התמידי שבשיגרת היום יום.
חופש מוחלט וטוב. אבל הדובדבן שבקצפת ומה שעשה את הכל מושלם זאת הבחורה הזאת. יפה, חכמה, שאפתנית, אינטיליגנטית.
אני קולט שהיא מעוניינת, אבל לא יודע איך לעשות את הצעד הראשון. אז חיכיתי כרגיל לי באותה תקופה חיכיתי שהדברים הסתדרנו מעצמם.
אף פעם לא עשיתי את הצעד הראשון. תמיד בתוכי הרגשתי שאולי אני לא טוב מספיק, או שסתם פחדתי לא יודע אפילו ממה.
הכי כאב לי שחבר הכי טוב שלי ניסה להתחיל איתה מול העיניים שלי, הוא שאל אותי לפני אם זה בסדר, אמרתי לו "בטח אחי שיהיה לך בהצלחה".
למה עשיתי את זה?....ככה אני, תמיד התפשרתי על עצמי, בכל תחום, תמיד כולם סביבי היו יותר חשובים לי ממני.
אז נכון כולם אהבו אותי, ואף אחד לא היה אומר מילה אחת רעה עליי, רק כמה לב טוב יש לי, וכמה שאני אוהב את כולם בלי תנאים.
אבל אני בתוכי מפתח ריגשות אשמה, תסכול ואכזבה, במקום להתמודד איתם ולשנות את המצב, הייתי דוחק אותם מתעלם מהם ונועל אותם בלב.
שורה תחתונה לא האמנתי בעצמי וביכולות שלי. ופה היא נכנסה לתמונה, היא פשוט דחת את החבר שלי בכל נסיון שלו.
היא קלטה אותו מיד.מוחצן, פלרטטן, בוגדני, עושה הרבה רוח וצלצולים, על רוב הבנות זה עשה רושם אבל לא עליה.
היית לה אינטואיציה טובה, היא ראתה בי משהו שלא ראיתי בעצמי עדיין.
מוצאי כיפור זה היום שנמאס לה כבר מההתנהגות הילדותית שלי.
לקחה אותי לצד ושאלה "אתה רוצה אותי ואני רוצה אותך למה אתה לא עושה עם זה כלום?".
לקח לי כמה רגעים לעקל את זה, ובסוף אמרתי לה, "זה נכון, סליחה שלא היה לי את האומץ."
המשכנו לדבר והסברתי לה כמה אני טוב באמת כמו שהיא חושבת ושאני פשוט רוב הזמן לא מעריך את עצמי מספיק.
אמרתי לה שלא יהיה לה קל איתי (יותר מידי מסכות ילדותיות שהיו עליי באותה תקופה) אבל ביקשתי ממנה לא לוותר עליי.
לא משנה מה שלא תוותר עליי, ושלא תתייאש ממני. זה רק ישתלם לנו אמרתי את זה כי מכל הלב האמנתי שאנחנו מתאימים אחד לשני,
ואנחנו החצי השני אחד של השני. סיכמנו באותו ערב באופן רישמי שאנחנו במערכת זוגית.
וכך היה חצי שנה היינו גרים בבית של ההורים בצפון. היינו נפגשים כל יום מדברים שעות האהבה הלכה וגדלה כל כך.
בחיים לא חשבתי לעזוב את הפריפריה ואת החממה של ההורים שלי, עד שהיא התקבלה למקום שהיא חלמה עליו מילדות.
בעיר הגדולה...כמה מוכשרת היא היית, אומנית אמיתית בנשמה, עדינת נפש, רגישה כל כך. אמרה לי בצורה הכי ברורה שיש.
אתה יותר חשוב לי מכולם מהלימודים מהמשפחה ומהחברים או שאתה מצטרף אליי ועוברים לגור ביחד או שאני עוזבת הכל ונשארת פה איתך.
לא חשבתי פעמיים אהבתי אותה כל כך, ארזתי מזוודה ונסענו יחד זה קרה במאי 2013 הגענו לעיר הגדולה.
מצאנו דירה, והתחלנו את החיים שלנו ביחד, כל הזמן הזה ביחד היא תמיד רצת להתחתן "תקנה לי טבעת ב 10 שקלים מהשוק מצידי אני כל כך אוהב אותך שלא אכפת לי"
אבל אני עוד מרגיש ילדותי. מה קשור חתונה? מה קשור להיות אבא עכשיו? יותר מידי מחוייבות יותר מידי מסגרת הרגשתי חנוק. ודחיתי את זה ודחיתי את זה...
לא האמנתי שזה יקרה.. לא העלתי בדעתי בכלל שמה שעתיד לקרות לי הוא חלק מהמציאות. כל הזמן הזה שהיא רצת חתונה ולא הסכמתי...
זה קרה לפני חודש בארך...היא באה אליי בוכה ואמרה "אני מבולבלת אני רוצה את הלבד שלי תקופה" הייתי בהלם. אמרתי לה בסדר אני מכבד את זה.
יום למחרת ישבנו ודיברנו שנפתח דף חדש ושאני ישתפר אבל זה כבר היה מאוחר מידי. "הכרתי מישהו חדש ואני ממשיכה הלאה".
מה לעזאלאל קורה פה?..לא יודע איך לעקל את זה!!!!!!!!! אני מרוסק כבר חודש שאני מרגיש כמו בן אדם מת!!!
אין טעם לאוכל!! אין טעם לחברים!!! אין טעם לעבודה!!! אין טעם ללימודים!!! יש טעם אחד שמלווה אותי כבר חודש!!!
טעם הגעגועים והמועקה!!! שהולך איתי לכל מקום!!! הכל מעורפל הכל לא מובן !!! אני מתוסכל עם לב שבור!!!!
זה הסיפור שלי..... אני לא יודע מה להסיק ממנו....הכל מורכב....אני יודע שאני צריך לשבת עם עצמי ולנתח את הכל ולנסות להבין...אבל זה קשה מידי...
אני לא מצליח...לא יודע למה כתבתי לכם את זה....אני חושב שאני מחפש לשמוע משהו חדש ואמיתי פרספקיטבה חיובית כל שהי על הסיטואציה הזאת...
הרגשתי צורך לשתף....איך אני ממשיך הלאה?....איך אני ימצא בחורה טובה כל כך??...איך אפשר להאמין באהבה?...למה אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה?...
או שאולי טוב שאי אפשר?....אולי היא היית עושה לי את זה אחריי שהיינו נשואים?...ואז המצב היה יותר בעייתי....מצטער על כל החפירה הזאת...הייתי חייב לפרוק קצת היום...