אמא תמיד עם האחות הקטנה שלי ואבא עם האח הגדול שלי, אני לבד! מה לעשות?

היי, זה פעם ראשונה שאני כותבת פה.. פשוט הגעתי למצב שאני חייבת שמישהו יעזור לי.
אז ככה, יש לי אחות קטנה בכיתה א׳ ואח גדול. אמא שלי נותנת את כל כולה לאחותי הקטנה, קונה לה הכל, לא צועקת עלייה, בוא נגיד ככה, ההפך מימני.
ואח שלי? ילד של אבא איך שאומרים. אבא שלי כל כך אוהב אותו, הם עושים הכל ביחד, רואים טלווזיה, הולכים לבלות, ושואל אותו כל דבר שקשור אליו.. והוא רק גדול מימני בשנה!
מה שאני מרגישה זה שלי אין אף אחד! כמה פעמים ניסיתי לדבר עם אבא שלי כמו שאח שלי מדבר איתו ואבא שלי אמר לי כמה פעמים שאני חופרת ושכואב לו הראש או משהו כזה.. אצל אמא שלי אני תמיד מדברת איתה על זה שהיא יותר מידי מפנקת את אחותי והיא אומרת לי שהיא בסהכ בת 6..
אני מבינה והכל, אבל זה נהיה כבר ממש מעליב..
בזמן האחרון ההורים כועסים עלי על כל דבר שצץ. פעם אחת שהיה לי קשה במבחן אז הם צעקו עליי, ואני כל כך השקעתי במבחן הזה! אני התאמנתי בלי הפסקות שכבר הסתובבתי בבית כמו זומבי מרוב עייפות. ואיך הם לא מתביישים לעשות את זה? זה לא מפריע להם בכלל?
אני ילדה טובה, הרבה אומרים לי את זה, יש לי ציונים טובים ואני מאד משקיעה בלימודים ובהכל.
מה שקרה עכשיו שהלכתי לחברה לראות האח הגדול מההתחלה עד סופו, הודעתי לאמא שלי כמובן והיא הסכימה. באמצע הצפייה אבא שלי שולח לי הודעה לחזור הביתה.. אמרתי לו שהודעתי לאמא והיא הרשתה לי עד הסוף.
הוא אמר לי ׳עברת את הגבול את תצאי בתוצאות׳
חזרתי הביתה, כמובן שההורים ראו אותי אבל לא אמרו כלום. למחרת בבוקר לא ראיתי אותם. חזרתי מבהס. אבא התחיל לנזוף בי. (היום)
׳עברת את הגבול, אמרנו לך לבוא מוקדם והיית צריכה לבוא! את לא הולכת לחברות כל השבוע׳
שלחתי הודעה לאמא שלי ולהגיד לה שהיא הרשתה לי, אז איך זה פתאום הגיע? וכמובן צמד חמד. שניהם עליי. לא מעניין אותם. הם תמיד אומרים לי לעזור יותר בבית! ונמאס לי כבר, אני באמת עושה כל מה שהם מבקשים מימני ונמאס לי מהיחס שהם נותנים לי ומהזלזול!
שלחתי הודעה לאמא שלי שבא הוצאתי הכל ואמרתי להם שיש מלא ילדים שההורים שלהם מתחננים שהם יעשו שיעורי בית או שילמדו לאיזה מבחן ויפסיקו לצעוק עליהם וכו׳..
וקיבלתי תשובה כל כך מזלזלת ומעליבה ופוגעת. זה מעליב, זה פוגע, איך הם לא רואים את זה?
׳איך עפת על עצמך.. מי ישמע מי את״
אני רק בת 14 והעולם הראה לי כבר כל כך הרבה ממה שאני עדיין לא רוצה לראות.
כבר שבועות וחודשים שאני פשוט לא רוצה להגיע לבית שלי ולראות את ההורים שלי ואני מרגישה שכיף לי בבית ספר יותר מהבית..
עכשיו אני כותבת את זה, בזמן שאבא שלי ואח שלי רואים ארץ נהדרת ואוכלים ביחד וצוחקים.. בלעדיי..