אני ובני בכיתה ט, בד"כ ביחסים טובים.
אני אוהבת תומכת עוזרת וגמישה ביחסי אליו .
אבל כאשר אני מתעקשת על משהו שלא מוצא חן בעיניו ,
(לדוגמא לכבות עכשיו את המחשב וללכת לישון -כאשר מגיעה השעה שהסכמנו עליה כשעת שינה
או כשמזמינים אותו חברים לא להצטרף אליהם לפני סיום השעורים -כאשר החלטנו על כך יחד מראש!) הוא מתחיל להתחצף ולנבל את פיו -דבר שבלתי אפשרי מבחינתי.
אני בעל כרחי נגררת ועונה לו באותו מטבע, מאיימת בעונשים ,וכל יחסנו עולים על שרטון.
אח"כ אני ברוגז מתעלמת הוא מתנצל ומבטיח שזו פעם אחרונה....עד לפעם הבאה.
איך לשבור את הדפוס הזה שיבין שדיבור חצוף מיותר איננו מקדם אותו להשגת מטרותיו
כי על דברים עקרוניים לגבי אינני מוותרת .
בסופו של דבר הוא מכבה את המחשב לא יוצא עם חברים ובנוסף נענש על חוצפתו.
מיותר לציין שגם אני מאד סובלת מהתנהגותו ומדוכדכת ממנה כל היום.
הרבה פעמים לאחר ההתפייסות אני מסבירה לו באופן הגיוני כמה טפשית ההתנהגות שלו וכמה הוא מפסיד ממנה והוא מבין זאת אבל בשעת כעס זה חוזר על עצמו.
אשמח מאד לשמוע ממי שהצליח לפתור את הבעיה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025