מרגישה לבד בהפסקות, בצופים, תמיד... מה לעשות?

לפני שאני אומרת מה הבעיה,אני אספר לכם קצת...
תמיד היינו חבורה של 3 בנות. היו כמה ריבים אבל עברנו את זה כמו גדולות.
בקיץ של 2014 (בזמן המלחמה ואחרי) אני וחברה שלי (נקרא לה עדי) היינו נפגשות מלא ובצופים ומדברות בטלפון שעות על גבי שעות.אני ועדי היינו מלא ביחד ואפילו הזמנו לוקרים אחת ליד השנייה וישבנו אחת ליד השנייה בתחילת השנה של כיתה ט' (הכוונה השנה)
כל הזמן הזה הייתה לנו חברה אוקראינית שטסה לאוקראינה כל קיץ ולכן לא היינו בקשר כי לא היה לה שם תמיד wifi (נקרא לה רוני)
אני ועדי ממש כעסנו על רוני כי היא עשתה לנו קטע מסריח בחופש.עם הזמן השלמנו והיינו ממש חבורה .כל אחת אוהבת אחת את השנייה וכל הזמן היינו מצטלמות ביחד וכו'

עברה השנה והכל סבבה עד שלפני חודשיים דני ורוני ממש התקרבו,זה הגיע למצב שהן נפגשות בלי לקרוא לי,עדי גרמה לרוני להצטרף לצופים שזה פשוט צימצם את הזמן איכות שלי ושל עדי,פתאום הן לא קוראות לי ללכת איתן ללוקרים,לא קוראות לי לצאת איתן למקום כלשהו.בהתחלה חשבתי שהכל בראש שלי.הגיע היום הולדת של עדי והכנתי לה קולאג' של כל התמונות שלנו מכיתה ז',ובנוסף, קניתי לה משהו שהיא ממש רצתה.לא אכפת לי שהשקעתי כסף,השקעתי מאמץ!!ביום הולדת שלה היה לי חום 39 מעלות ועדיין הלכתי ואירגנתי לה הכל,הזמנתי לה את החברים שהיא אוהבת והכל. אחרי תקופה קצרה הגיע יום העצמאות ויצאתי עם חברה שלי יאנה (אנחנו חברות מהגן) וראיתי את עדי ואת רוני ואמרתי להן שלום אבל הן לא כלכך התרגשו לראות אותי.
היום הולדת שלי השנה יצא יומיים אחרי יום העצמאות.עשיתי "מסיבה" בבית,קניתי עוגה ענקית וכל מה שהן אוהבות לאכול.הן לא אירגנו לי כלום,שום מסיבת הפתעה,סתם נסענו למרכז עם ידיד שלי שהן רבו איתו יום לפניי.הוא הלך בוכה הביתה בכלל... אחרי זה הגיע ל"ג בעומר,ישנתי אצל עדי ... עכשיו אני ממש חטטנית,בקטע הזוי באמת חחח.. חיטטתי לה בהודעות ומצאתי כמה הודעות מעניינות. העניין הוא שיום אחרי היום העצמאות דיברתי עם רוני ואמרתי לה שממש באסה שלא הייתי איתן בעצמאות,שלפי דעתי הייתי נהנית איתן יותר מאשר עם החברה של יאנה. רוני סיפרה הכל לעדי,את כל השיחה,ועדי ענתה לה " וטוב שהיא לא באה " (כאילו וטוב שאני לא הייתי איתן בעצמאות) ... אחרי זה ראיתי כל מני הודעות ש"להביא ללאה (לי) מתנה ב30 שקל זה יקר מדי "
ואפילו ראיתי הודעה שעדי רשמה לחברה שלה "להמשיך לסנן אותה?" והכוונה הייתה לסנן אותי ..וזה היה באותו יום של הלג בעומר!!שניסיתי ללכת איתה למדורות!
עכשיו כל יום הן לא מחליפות איתי מילה,היה לנו טיול מלפני כמה ימים שהן התרחקו ממני בכל דרך אפשרית..עכשיו אני הפסקתי לקחת את זה ממש ללב,אבל אפילו שלא באתי כמה ימים ברצף בגלל שנמאס לי להיות לבד בבית הספר ובכיתי כל הזמן,הן לא שאלו מה שלומי. כשעדי חלתה אני כל יום שאלתי אותה איך היא מרגישה למרות שבקושי דיברנו.. דיברתי איתה בוואצפ ואמרתי לה שאני מרגישה חרא ושאני חושבת שהיא כועסת עליי ואני ממש עצובה בגלל זה,היא אמרה לי "אז מה את רוצה שאני אעשה?"
וכשאמרתי שאני לא רוצה ללכת לטיול הן אמרו "טוב" והמשיכו להתעסק בשלהן.
כאילו לאן נעלמה החברות?מה עשיתי ? אם עשיתי משהו אתן מוכנות להגיד לי לפחות?
לא אכפת להן ממני,לא אכפת להן שאני לבד בלי חברים,לא אכפת להן שאני הייתי לבד בפעולה בצופים בגללן...היום בכלל גיליתי שרוני ריכלה עליי מאחורי הגב.
נמאס לי באמת,אין לי עם מי לדבר.אני לא סומכת על אף אחד וקשה לי ככה.
נמאס לי שכששואלים אותי "מה קרה?את ועדי רבתם?את ורוני רבתם?" לשקר ולהגיד שהכל בסדר.לא יודעת מה לעשות.אפילו לים הלכתי לבד כמה פעמים למרות שזה היה הרגל אצלינו ללכת שלושתינו ביחד לים.פתאום אני רק שומעת כל היום אותו שיר.

תודה אם מישהו קרא, או לא קרא.מעריכה את זה בכל זאת....
סליחה על החפירה, ושתהיה לכם שבת שלום .