אמא שלי אלימה משתמשת בחולשות של אחרים נגדם כשהיא מתעצבנת, מה אפשר לעשות?

היי כולם ותודה שנכנסתם לשאלה

אימא שלי היא אישה עם פתיל קצר מאוד. אבל מאוד. פחות מחמש דקות והיא ישר מתעצבנת. אפילו על שטויות גמורות. אם מישהו נכנס לפה שלה, הוא צריך מזל גדול כדי לא לבכות אחר כך. ככל שהשנים עוברות הפתיל מתקצר יותר ויותר והיא מתנהגת באופן יותר ויותר תוקפני ואלים (מילולי) לפעמים זה מגיע לרמה של טריקת דלתות ושבירת כוסות.

כאשר היא הייתה נשואה לאבא שלי זה בערך היה דפוס ההתנהגות שלה. אבל בחצי שנה האחרונה היא הגיע לטופס עצבים חדש. אבל הפעם זה לא רק עצבים. אלא רשע שטני.

למה אני מתכוון?

מעל האופי העצבני של אימא שלי, יש מסכה של אישה נחמדה ומתוקה וחכמה שכיף לדבר איתה. וזו הבעיה: היא עושה רושם טוב על אנשים וגורמת להם לבטוח בה. אנשים מספרים לה ופותחים את הלב מולה. הם מספרים לה על הדברים שהם שונאים, על הנקודות הכואבות שלהם, דברים בהם שהם שונאים בעצמם ומתביישים בהם. מכיוון שאימא שלי יודעת לקרוא אנשים בצורה טובה, היא יכולה לאסוף כמה מידע שהיא רוצה וכך זה מגיע למצב שהיא יודעת הכול על כולם. את הסודות הכי אפלים של אנשים.

ואז אתם יודעים מה היא עושה?
ברגע שהיא מתחילה להתעצבן, היא פשוט משתמשת במידע אותו השיגה נגד הקורבן. היא זורקת מולו שוב ושוב ומזכירה שוב ושוב את אותן התכונות הרעות של אנשים. תכונות שהם מתביישים בהן. תכונות שהם שונאים בעצמם. סודות אפלים. היא פשוט משתמשת במידע שהיא קיבלה לטובתה האישית כדי לשתק אנשים שחלילה יהיו להם מספיק ביצים לעמוד מולה. רק נכנסים לפה המזוהם שלה והיא ישר גורמת לאנשים לבכות. היא כל הזמן אבל כל הזמן רק פוגעת באנשים אבל תמיד אחרי שהיא נרגעת היא גורמת לאנשים לבטוח בה שוב.

לא מעט פעמים בחצי שנה אחרונה שהיו לי ריבים איתה. ריבים שהתחילו משטויות. שאני בסך הכול רוצה לדבר איתה ולהתייאץ איתה בנושאים השונים. ומספיק שרק אמרתי את הדבר הלא נכון והיא ישר מתפוצצת ושופכת את כל המידע שאני שונא בעצמי. את כל הפגמים שבי, את הדברים בי שאני מתבייש בהם. הרגשה איומה. כשהיא שופכת שוב ושוב את כל הדברים האלה. אתה כל כך בהלם ומבוייש שאתה נשאר עם אפס מילים בפה ואלף דמעות בעיניים.

והכי גרוע: היא אף פעם לא קולטת שהיא עשתה משהו רע. אחרי שהיא מסיימת. היא ממשיכה להתעסק בדברים שלה ומראה אפס סימנים שאכפת לה ממה שהיא עשתה. והיא מעולם לא מתנצלת. צריך להזכיר לה שהיא צריכה להתנצל כדי שהיא תתנצל. היא יודעת הכי טוב רק לפגוע באנשים ולראות אותם סובלים.

זו התנהגות של אדם סוציופת?
כי פשוט לא אכפת לה אם היא פוגעת. לא מבינה בכלל שיש לה על מה להתנצל. היא גורמת לבן שלה, הבן היחיד שלה לבכות אחרי שמשתמשת בכל הדברים שהוא שונא בעצמו נגדו ואז גורמת לכך שהוא חותך את עצמו בידיים (אל תדאגו זה לא קרה כבר הרבה זמן).

לא נוח לי במצב הזה. ואני לא רוצה לעבור לגור עם אבא שלי. בואו נגיד שיש לנו היסטוריה לא נעימה. זה כרוך בהתעללות נפשית מצדו בילדות ולקח לי הרבה זמן לבטוח בו שוב. ועכשיו יש לו משפחה חדשה ואני לא רוצה להיכנס באמצע ולהפריע. כן היחסים בינינו טובים עכשיו, אבל לא, לא יהיה לעניין לגור איתו.

מה אפשר לעשות בנוגע לאימא שלי?
האם היא צריכה לעבור טיפול?

תודה למי שיעזור
אני נואש
אני לא יודע איך להתמודד עם השטן הזה