איך להשתחרר מזה מה קורה לי?

שלום לכולם
משהו שיושב לי על הלב ואין לי את מי לשתף בכך . בבקשה בלי לשפוט אותי.
הרגשתי זוועה עם זה....
לפני כמה שנים הכרתי בחור שהיה גדול ממני בגיל,
יצא שהוא היה מתקשר ומדברים הרבה היה קשר חברי, אמיתי (ככה הרגיש לי) באמת הרגשתי לראשונה הרבה חום ואהבה מגבר עם ניסיון (הייתה לו לשון חלקלקה. סוג של מניפולטיבי).
שמרתי על מרחק ממנו , לא הייתי יוזמת לרוב הוא היה זה שמתקשר אליי ובדרך כלל זה גם היה בשעות יחסית קבועות...בערב. כמעט בלי סמסים.
איכשהו כל פעם שהיינו נפגשים היה קורה לי משהו לא טוב, כאילו משהו באויר. קשה להסביר במילים. פעם אחת היינו אמורים להיפגש וקבענו במקום מסוים
בדרך לשם עשיתי תאונה איך שראיתי אותו...הוא היה כמה מכוניות לפניי. פעם אחת איך שהוא התקשר תפס אותי שוטר (לא עניתי לטלפון)
הוא היה קצת מוזר
בהודעות לרוב היה עונה בלקוניות ובאדישות, לפעמים אפילו לא מגיב.
לרוב- בכלל לא עונה לטלפונים, מתעלם ולא טורח אפילו לחזור...הבנתי שהוא כנראה עסוק. עצמאי.
לא פעם היה בממתינות והוא אפילו לא היה חוזר לראות אם זה משהו דחוף... עד שהתחלתי להתקרב אליו מעט, הוא התחיל להתקרר. נפגעתי מאד ושוב יצא שלא יזמתי יותר שום דבר, הרגשתי כל פעם "קיר בטון'' ממנו. הרבה פעמים שיתפתי אותו בדברים והוא לרוב הגיב בזלזול שאני סתם יותר מידי רגישה ולוקחת ללב... ושיש לי נפש של ציפור.
בסוף התברר שמר בחור נשוי, סתם שיחק בי , אולי לאתגר או סתם חיזוק האגו אחרי לידת אשתו... נפגעתי נכנסתי ממש לסוג של דאון ודכאון. קשה לי מאד לתת אמון באנשים ועד שמישהו נכנס לי בצורה כה משמעותית ללב, פשוט נשברתי .
פעם בכמה זמן הוא מתקשר אליי אני מפחדת לראות את המספר שלו! מצד אחד יש לי מחשבה כזו מעניין אם יצלצל, מצד שני יודעת אם הוא מתקשר אני מפחדת ומעדיפה לא לענות ... יודעת שלא יצא מזה משהו חיובי . הוא שטותניק כזה, מבחינתו אחרי כמה חודשים פתאום הוא מרים אליי טלפון... אני לא עונה אבל לפעמים ממש קשה לי.
עדיין אני חושבת עליו... אפילו רכב שנראה דומה לשלו מקפיץ לי לשניה את הלב. (הוא גר קרוב למשפחה שלי)
איכשהו עדיין אכפת לי ממנו ואני יודעת שלו אכפת רק מעצמו, מהאינטרסים שלו... תמיד כשנפגשנו זה היה ספונטני, בלי תכנון...לפעמים באמצע היום, לפעמים אחרי שהיה יוצא עם חברים שלו.
איך אני משתחררת מזה? :(