אהבה או הרגל? מגיע לו אישה שתאהב אותו ללא גבולות ושלא יהיה לה ספק באהבה

היי. הסיפור שלי קצת ארוך..מקווה שתקראו הכל ותעזרו לי.

אני בזוגיות עם ליאור (שם בדוי) קרוב ל3 שנים.
הוא האהבה הראשונה שלי ואני שלו.
אני באה מעדה מאוד פרימיטיבית שאצלנו חייבים להתחתן עם בן זוג מאותה עדה ולא ייתכן שהוא יהיה מעדה אחרת.
ליאור הוא מעדה אחרת.
הכרתי את משפחתו של ליאור 4 חודשים אחרי שהתחלנו לצאת.
הוריי הסכימו להכיר את ליאור רק לאחר שנה וחצי.
ההורים שלי לא אוהבים את ליאור מכמה סיבות:
1. הוא בן 24 ונראה כמו בן 15.
2. הוא לא מהעדה שלנו.
3. אין לו עבודה טובה שהוא יוכל להחזיק בה משפחה לעתיד.
4. הוא לא נראה טוב בכלל.
5. לא סיים בגרות מלאה ולא מתכוון ללמוד כלום..

כל הסיבות שרשמתי למעלה מפריעות גם לי , ועם הזמן אני לא רואה את עצמי מתחתנת איתו ומקימה איתו משפחה.
בנוסף הוא מתעקש שאשתחרר מהצבא נשכיר ביחד דירה בעיר מגוריו (חור שאני שונאת) ושנגור שם ביחד..
עוד חיסרון בזוגיות שלנו שהסקס על הפנים.
חיסרון נוסף שליאור הוא בגובה שלי, דבר שממש ממש מפריע לי ומונע ממני לנעול עקבים.
אך עם כל החסרונות, ליאור הוא בחור טוב, דואג, מפנק.
כל פעם שקורה לי משהו אני מספרת לו. הוא עוזר לי מעל ומעבר בכל מצב.
עם הזמן אני אולי חושבת שהאהבה הפכה להרגל..שהאהבה נגמרה..
המשפחה שלי בחיים לא תקבל אותו ואני לא ממש מתחברת למשפחה שלו.
החלום שלי שהמשפחה שלי ושל בעלי יסתדרו בניהן ואני אסתדר עם המשפחה שלו והוא יסתדר עם שלי..
בזמן האחרון אני לא מפסיקה לחשוב על זה.
ואולי אני נשארת איתו כי נוח לי. נוח לי שיש תמיד מישהו שיאסוף אותי מאיפה שאני צריכה. נוח לי שהוא משלם עליי ברוב הפעמים. נוח לי כשאני יודעת שאני רבה עם ההורים יש לי לאן לברוח. נוח לי שכל דבר שאני צריכה הוא משתדל לתת לי..
בזמן האחרון שמתי לב שאני לא מפחדת שהוא יפרד ממני. ואולי אפילו מקווה לכך.. אני יודעת שהוא מתכוון להציע לי נישואין לאחרי השחרור שלי מהצבא (עוד שנה) אבל אני לא רואה את עצמי מתחתנת איתו..
כל מי שראה את ליאור (חברות, משפחה) חושב כמוני..שמגיע לי יותר.
אני חושבת שאני מכשפה. שאני מרגישה ככה ונשארת איתו..מגיע לו אישה שתאהב אותו ללא גבולות ושלא יהיה לה ספק באהבה.
זהו..אחרי חצי שנה של התלבטויות האם לשתף באתר הזה את סיפור חיי בסוף עשיתי את זה.
תודה מראש לכל העונים והמייעצים. אקבל כל ביקורת.
שתהיה שבת שלום