מאז שזה קרה (חודשיים) אני מרגישה שבאמת השתניתי, ואפילו חברה טובה שלי אמרה לי את זה לפני כמה ימים (וזה פגע בי) אבל פתאום הבנתי שזה נכון..
מאז אני שותה לעתים הרבה יותר קרובות (שתיתי גם לפני אבל משהו כמו פעם בחודשיים לפחות והשבוע למשל אני הולכת לשתות 3 פעמים לפחות- וזה הבדל עצום)
אני יותר הולכת למסיבות- ולא רק, אני מתנשקת עם בנים.
אני אף פעם לא מגיעה איתם ליותר מזה, כאילו זה סטוץ וזה ייגמר בנשיקה וזהו ובאחת הפעמים כשמישהו ניסה לגעת לי בתחת פשוט התרחקתי ואמרתי לו שממש לא אז הוא התנצל..
אבל אני מרגישה מוזר, זה לא אמור להיות ההפך? אחרי דבר כזה (באמת שקשה לי להגיד את המילה הזאת) לא אמורים להיות סגורים? להתרחק מבנים? וממגע?
אצלי קרה בדיוק ההפך, שוב עד גבול מסויים אבל לא הייתי ככה קודם..
גם עוד משהו מוזר- ישר אחרי שזה קרה, היו כמה ימים שממש בכיתי ואז כאילו סוג של הדחקתי את זה והתנהגתי כרגיל (חשבתי על זה המון, המון, אבל הייתי בסדר), ועכשיו, לפני בערך שבועיים זה פשוט היכה בי, כאילו פתאום בבת אחת אני לא מפסיקה לחשוב על זה לרגע, לא משנה מה, קשה לי ממש, אני לא ישנה, אני אוכלת ארוחה אחת ביום, אני בוכה בלי הפסקה ובאמת שקשה לי ממש...
איך זה הגיוני? איך זה הגיע כל כך מאוחר? ולמה בכלל זה הגיע? עכשיו אני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת לצאת מזה ואני ממש לא רוצה להתחיל את כיתה יא' בצורה הזאת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025