נדחתי בגלל נקודה אחת מקבלה לתואר ראשון, מדוכדך מאוד

שלום,
אין לי מילים לתאר את הזעם שאני חווה מאז שנודע לי שדחו אותי מקבלה לתואר ראשון בגלל נקודה אחת בלבד. הביוקרטיה הישראלית רצחה אותי מנטלית. אני זועם, אבוד עצות ועיני דומעות למרות שלא מקובל לגבר להודות בכך.

כל החיים שלי חלמתי ללמוד הנדסה. הדבר המדכא בסיפור הוא שאני יודע טוב מאוד שאני אדם עם ראש על הכתפיים ויש לי כישרון מסוים למקצועות מדעיים.
אני לא אדם של פסיכומטרי ולכן לא ניסיתי לשפרו יותר מפעמיים-שלוש... הייתי נחוש ופתאום נודע לי שניתן לעשות אפיק מעבר למוסדות להשכלה גבוהה דרך האוניברסיטה הפתוחה. אני לא בן למשפחת אצולה וידוע לכל שהלימודים במוסד הזה יקרים. התחלתי לעבוד ולחסוך במשך שנתיים שלמות על מנת להשקיע את כל המאמצים שלי בשנה בה אחליט להתחיל את תוכנית האפיק. וכך היה, אספתי כסף והתחלתי ללמוד. זו הייתה שנה עמוסה מאוד ורוב החומר נלמד באופן עצמאי, אבל לא התלוננתי, הייתי נחוש. בסופו של יום סיימתי עם ממוצע 86, ואולם למוסד אליו שאפתי להתקבל נדרש ממוצע 87. כתבתי להם מכתב בקשה שיתנו לי הזמנות, ממש התחננתי... שלחתי לזה ולזו - למזכירות, ליועצים, לדיקן לכולם. התשובה שקיבלתי הייתה ''לא עמדת בממוצע הנדרש ולכן דחינו את קבלתך לחוג''. ובום התמוטטתי. האם נקודה אחת כל כך חשובה? יש לי בגרות גבוהה מאוד, ניסיון אקדמי של שנה אקדמית שלמה והם מעדיפים לקחת מישהו שהפציץ בפסיכומטרי למרות שזה לא מעיד על כישוריו האקדמיים בפועל? אני לא מבין את המדינה הזאת. אני זועם, מדוכדך וחסר מוטיבציה מוחלטת כנגד הביוקרטיה הישראלית.

בזבזתי פאקינג שנה וחצי על מנת להתקבל לחוג, בזבזתי כסף יקר, בזבזתי בריאות (במשך שנה וחצי הזו הייתי כמו זומבי - הולך לישון מאוחר וקם מוקדם, סבלתי מחרדה ומלחץ מתמיד). מה אני עושה עכשיו? סטודנטים שלומדים בחוג אליו שאפתי להתקבל מסיימים שנה א' על ממוצעים של 70-75 בממוצע, ואני סיימתי על 86 ועדיין קיבלתי בעיטה לתחת.

בבקשה אל תגידו לי ''אין דבר שעומד בפני הרצון'', אני לא יודע מי מכם היה מסתכן לעשות אפיק מעבר. מי שלמד באו''פ יודע שזו קריעת תחת רצינית. רצון לא היה חסר לי... לא רציתי ללמוד במכללה ולכן הסתכנתי. הדבר שעומד בפניו הוא הביוקרטיה הישראלית.

בבקשה אל תגידו לי ''נסה להתקבל למוסדות אחרים או לחוגים אחרים'' קודם כל ההרשמה כבר סגורה מה שאומר שעם כל הרצון לא אוכל להתקבל לשום מוסד אחר בשנה הקרובה. דבר נוסף, ולא פחות חשוב, זה פשוט לא ריאלי. על מנת להתקבל להנדסה כזו או אחרת כל מוסד מגבש אפיק מעבר ייחודי. תוכנית האפיק שלי הייתה מותאמת במיוחד למוסד מסוים, ככה שלמוסד אחר התוכנית לא מותאמת - יש לי כמה קורסים מיותרים וכמה קורסים חסרים. בדקתי את העניין...

אני לא יודע מה עליי לעשות. אני כבר בן 25 ומגיל 22 בניתי לעצמי את הדרך לחלום - עבודה, חסכונות, לימודים... אני אבוד ומבולבל.
מה בסך הכל ביקשתי?