נפרדתי ממנה ועכשיו מתגעגע, לא מבין את עצמי...

לפני כמה ימים נפרדתי מחברה שלי לאחר תקופה ארוכה שבה היינו ביחד.
היא בחורה מהסוג שנותנת מעצמה הכל למענך ותמיד מנסה לרצות אותך.
בתקופה שבה היינו ביחד מאוד התחברתי אליה והיא הייתה בת זוג כמו כן החבר/ה הכי טוב/ה שלי.
היא נטולת פוזה, אמיתית ורגישה מאוד, היא מהבנות שלא היית אומר עליהן שהיא "כוסית" היא פשוט יפה.
לעומת המעלות שלה יש לה חסרונות, היא חסרת ביטחון עצמי, תחרותית בין בנות, חשדנית, קנאית בטירוף לפעמים חסרת טאקט.. מובן לי שאף אחד לא מושלם ולכל אחד יש את השריטה שלו אבל זה די הקשה עלי להיות איתה.

לפני כמה ימים, אחרי תקופה ארוכה לאחר תהליך שבו התרחקתי ממנה לאט לאט, נפרדנו.
הבעיה היא שאני מתגעגע אליה ולא מפסיק לחשוב עליה מאז...
אני נזכר במהלך היום בחוויות שעברנו ובדברים הטובים בקשר, אני מרגיש בחיסרון שלה שאין אותה פיתאום ואין אם מי לחלוק כמו כן אני דואג לה היא מאוד כואבת על הפרידה הזאת ואני די מרגיש אשם בכל העניין הזה.
החלטנו לנתק קשר עד שנעכל את הפרידה אך ביום חמישי הקרוב ניאלץ להפגש ביום הולדת של חבר משותף.
אני מפחד שהגעגוע ימשוך אותי חזרה אליה ואז יחזרו שוב הספקות ואז ניאלץ להפרד שוב.
זה כאילו שאני לא יכול איתה אך מתי שאין אותה אני לא יכול בלעדיה גם.
לא יודע מה לעשות, לשכוח אותה ולתת לה למצוא מישהו שיוכל לקבל אותה בידיוק כמו שהיא? חשדנית חסרת ביטחון קנאית..
או שאולי להשלים אם התכונות האלה הרי יש סיבה לכך שאני מתגעגע אליה.
חשבתי שאולי הגעגועים נובעים מכך שלא התרגלתי למצב החדש עדיין, אני שוקל להשאיר הכל ככה לתקופה מסויימת ולראות אם אני ישכח אותה או שאני ימשיך להתגעגע אליה הרי אומרים "אם אתה אוהב תשחרר, אם תחזרו אתם אוהבים, אם לא גם לא הייתם" מה תוכלו לייעץ לי? =)