התאהבתי בה, היא ילדותית, אני צריך אותה ללא ספק... מה לעשות?

אנחנו מכירים מלפני חצי שנה כמעט , לא דיברנו חודשיים ביוזמה שלי להיות קשוב למה שניסתה לומר לי , והחודשיים הללו חלפו לבסוף , בעינויי רב , החסרתי שעות שינה התעוררתי בלילה כמעט כל יום מספר פעמים , התכווצתי כשרק חשבתי עליה , המחשבות עליה עלו בי כל יום כמעט וכשעלו נתמלאתי ביגון רב ובמסירות למחשבה הבוגרת שלי שדרשה את היחלצותי מן הרגש כי היא וויתרה עלינו .

כאמור בתום שתיקתינו שארכה כחודשיים , אירוע מאולץ קרה ובו אני והיא נידרשנו להתראות , היא חיכתה לסוף האירוע שהיה לכבודי ובירכה אותי ממלמלת את דבריה בטון קצר נידמה שניקטע מרוב .. התרגשות (?) - הוסבר לי מאוחר יותר כי מספר אירועים כולל זה שלי , שגרמו לה להדמע כך ושחא אפרש את זה יתר על המידה . שמעתי לבקשתה

לאחר כשבועיים מהמועד המאולץ שגלש לעוד יום שלאחריו בו דיברנו ואז סיכמנו שתיקה , תקפה אותי מוזה לא רגילה , קניתי חבילה של פררו רושה , ביליתי תריסר דקות בחנות בה היו שלל דברים החל מכלי כתיבה דובים עם לב אדום ועליהם כתיו לבן "I love you " וכלה בניירות עטיפה למתנות ושלל פינקסים וקישוטים , שם בחרתי בנייר עטיפה בצבע לבן קרם ובנייר ברכה עם שני פרחים צנועים עופפים ברקע , בו כתבתי לה את ברכת השנה החדשה שנעזרתי באתר לברכות כדי למצוא מילים מחברות למה שאיחלתי לה , לא רומנטי מה שכתבתי היה ברכה נטולת רגש ומלאת אושר לשנה החדשה בסגנון שלא תואם לי , קצר , מגוון ועם התחלה וסוף .

נסעתי לבית שלה מוקדם משעת השחרור שלה , ובדרך נתקלתי בחנות לפרחים , אמרתי לעצמי למה לא , נכנסתי לחנות והייתה שם גברת מבוגרת כבת 60 לכל היותר , יחדיו בליווי שיחה בינה וביתה המרדנית , הרכבנו זר פרחים , לא וורדים אלא פרחים בצבעים סגול לבן אדום חלש וירוק המעדן ומדגיש את הצבעים ההרמוניים .

הגעתי לבית שלה ונכנסתי , אמה שמחה לשמוע ממני לאחר זמן רב שלא ביקרתי בביתם , מיהרה להציע לי מים ובירכה את הרוח שבי , טענה כי לא ראתה זוגות רומנטיים מספיק והעריכה את המחווה , ביקשתי לרשותה להשאיר את הפרחים והחבילה העטופה חתומה בקישוט וורוד מסרט , שאיחד את כפלי נייר העטיפה , תחתיהם הסתתרה הברכה . היא הסכימה ואני יצאתי לי לדרכי , חזרתי הביתה לצפון , ו"נעלמתי לה "

שעות ספורות אחרי שנעלמתי מביתה היא שלחה לי הודעות בווצפ , לא ארחיב אבל תחילה האשמות ואז ראתה את הברכה . השטדלתי שלא לאפשר לה להמשיך את השיח בווצפ .

סוכות א' , היינו 5 ימים בשמירה יחד , נפגשנו ודיברנו , היא ניתקלה בהתנהגות שונה בי , לא ליטפתי בפגיעות כבעברינו , אלא דיברתי ממעמקי כוונותי והבחנותיי בה , התחלתי להיות כנה איתה ולא פוליטיקלי קורקט , היא נידהמה פערה עניים וצחקקה בחלק מהיציאות שכללו צעקות עליה , הרגשתי שזה נכון לכן המשכתי , והינה הגענו למצב שבו התקשורת שלי כלפיה הושיטה לה ידיים פתוחות , אבל היא לא מתקדמת בה כפי שאני התקדמתי בשלי , מתוך רצון אמיתי להתקדם .. היא מלאת רחמים עצמיים וגישה ילדותית המאשימה את כל העולם מלבדה , וכשהיא מאשימה עצמה היא קוראת לרחמים ולא לפיתוח חייה .

לא סיימתי לכתוב אבל זה ארוך מספיק , ארצה שתשאלו אותי כל שרלוונטי לכם כדי שנוכל יחד להבין את מה שאני מבקש להבין

היא מקסימה והיא צריכה הכוונה בחיים אין ספק , ויש לה טבע שישלח לי הודעה בווצפ כתיגר , ולא כאמצעי שמטרתו שמירת קשר , היא מאתגרת אותי בכך שרק דרך שיחת פלאפון או 4 עניים היא תרד מהעמדה של להיות ילדותית , כי בכתיו היא מגעילה והיא מודעת לזה .

אני רוצה שזה יעבוד , נסעתי לצפון ככה שבחופש אני לא אראה אותה והיא החלה לכתוב לי תחילה בסדר ואז כשראתה שאני לא "אוחז בגרונה" היא התחילה בגישה המפוחדת-תוקפנית .. שבה היא מציגה עצמה כקורבן של כל העולם מלבד עצמה , ואפילו גילתה רחמים כלפיי במסווה של גילויי איכפתיות , מה שמשאיר אותי עם ספק לכך שהיא מרגישה עליונה עליי ועל סביבתה יתר על המידה בצורה גועלית

ידוע לי שלכל זוג יש בעיות ולרוב בפורום כזה חסר מענה לכן אני לא פונה לבני גילי אלא למרום גילכם של מטפלי הזוגות , וזוגות בפני עצמם , אני לא הוספתי לכן אומר שאני תלותי בה , אני מתמלא מהעולם שהיא חולקת אותו איתי , היא עוזרת לי בלי שהיא יודעת , בהתמודדות עם מציאות עגומה , ולא כך בנויי הקשר שלנו , אבל זה פרט חשוב נורא

תודה רבה מראש