ללב
אני בכיתה יב ותמיד הייתי "הילדה הטובה" מנסה לרצות את ההורים שלי עד אינסוף, ועושה כל דבר שהם אומרים כי הם ההורים שלי ושצריך לכבד אותם וכל זה... אבל עכשיו הגעתי לגיל 17 ואני חושבת שלמדתי דבר אחד או שנים במהלך השנים. עכשיו שאני מנסה ליצור מערכת יחסים בריאה ביני לבין חבר שלי שהוא גדול ממני בשנה (הוא בן 18 - משרת בצבא), אמא שלי פשוט נכנסת באמצע ואומרת "את לא יכולה לצאת איתו יותר". היא לא מכירה אותו וכבר הפכה אותו לפושע. הוא בן אדם טוב שאכפת לו ממני, והוא לא ממהר בנוגע ליחסי מין. הוא מחכה לי שאני אהיה מוכנה לזה, הוא כל הזמן דואג שאני ארגיש בנוח, ואני חושבת שזה דבר מאוד חשוב, ובאמת שהוא מכבד אותי. הוא גורם לי להיות שמחה, ואני לא חושבת שאני צריכה משהו אחר, אבל היא חושבת שהוא מדרדר אותי בלימודים ושאני חושבת רק עליו. אני כן יודעת איך ללמוד ולהיות במערכת יחסים והיא פשוט דורשת שנפרד, זה נורא. אמא שלי מאוד שיפוטית לגבי כל בן אדם / חבר / חברה שאני מביאה הביתה. הוא חבר ראשון שלי ואני לא רוצה לסיים את זה אחרי שבועיים. היא לא מוכנה לשמוע לי ולהקשיב לי יותר. אני לא רוצה להרוס לגמרי את היחסים שלי איתה אבל אני לא רוצה להיפרד ממנו הוא גורם לי להיות שמחה, ועוד אחרי הרבה תקופות רעות שעברו עלי לאחרונה אני רוצה קצת להנות (אני לא חושבת שזה מילה גסה). ואם צריך לציין אבא שלי הוא מאוד פסיבי בעיניין או בקושי מדבר איתי חושב אולי שאני איזו פרוצה. אני אומרת "שלום ולהתראות" שאני יוצאת / נכנסת הביתה ופשוט כלום לא מגיב מתעלם מקיומי. אני כועסת ואני חושבת שהכעס מוצדק.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025