למה אנשים לא יכולים לקבל אותי בגלל הנטייה המינית שלי? מרגיש מדוכדך...

היי. קוראים לי שון. אני בן 15 מהמרכז.
ואני גם... הומו. צפוי.
אני תמיד מדוכדך בגלל משהו שקשור לנטייה המינית שלי. לפני יותר מחצי שנה סיפרתי לאמא על נטיותי. אמי הכי פחות הומופובית במשפחה. הייתי בטוח שלא יהיה לה אכפת ושהיא תקבל אותי. קיבלתי מכה מאוד כואבת ממנה. היא לא מקבלת את הנטייה המינית שלי זה מכבר 8 חודשים. כל פעם שאני מנסה להסביר לה היא אומרת לי "אתה לא כזה". זה ממש מרגיז אותי. את יודעת למי אני נמשך? והיא עוד הכי פחות הומופובית במשפחה. אני לא יודע אם יהיה שווה לצאת מתישהו מהארון, זה יסב לי רק נזק.
עברתי בריונות בוואטסאפ במשך 3 שנים של חטיבה בנוסף לכל ההעלבות וההשפלות היומיות שעברתי בבית הספר. 3 שנים שאם אני מגיע הבייתה צוחקים עלי ויורדים עלי בוואטסאפ. 3 שנים שאם הייתי חולה והייתי צריך לקבל שיעורי בית לא היו נותנים לי ועושים ממני קרקס, או במקרה הטוב מתעלמים לחלוטין. 3 שנים שמתוכן שנתיים לא היו לי חברים כלל. 3 שנים שבהן סבלתי ולא קיבלתי עזרה ותמיכה ממי שצריך, ולהפך, רק באו אלי בטענות. בשנה הראשונה של ההתעללות הזאת (שהיחסית למימדים שהיא הגיעה אלייה הייתה זעירה) אף אחד לא הזיז אצבע ורק צחקו עלי. בשנה השנייה, כשהתעללות הזאת גברה, התחילו טיפה להאמין לי. אמא והמחנכת. אבל יש בעיה. הלידר של הקבוצה הזאת הוא בן של אחת המורות. אופס. אי אפשר להעניש. כמה שלא ניסיתי, הוא נענש רק פעם אחת, בה הוא העליב עוד 4 ילדים. בכיתה ט' כבר כמעט כולם האמינו לי, אבל ההתעללות התעצמה לרמה של פעם בשעה שעתיים בוואטסאפ ופעם בהפסקה בבית הספר. היועצת של התיכון עשתה לי מוות כדי לעבור כיתה.
יש לנו כיתת אתגר אחת, כיתת מבר אחת, שלוש כיתות עיוניות, ושתי כיתות מצויינות (בפועל עוד 2 כיתות עיוניות, אבל קוראים לנו עדיין מצוינות). אני מכיתת מצוינות ה-2. ביקשתי לעבור לראשונה רק מחוסר ברירה מוחלט. אני לא יכולתי לסבול בריונות ברשת למשך עוד 3 שנים. הייתי נשבר. החלטתי לעבור לכיתת המצוינות ה-1. הבעיה: הכיתה הזאת הומופובית ואני הומו. יש שם גילויים הומופוביים על בסיס קבוע, הכיתה הזאת ימנית קיצונית ושונאת הומואים יותר מאשר ערבים (רק רציתי לתת דוגמא לכמה ההומופוביה חזקה). אם אני אצא מהארון, אפילו בכיתה י"ב, זה יגמר לרעתי וכולם ינתקו איתי קשר ויעשו לי מוות.
עכשיו, אני מתחיל לפחד שהם קולטים את זה שאני הומו. יש לנו מלא בנים חתיכים ואם אני מתאהב במישהו, זה לא קשה לראות את זה. אני מתאהב מאוד בקלות. הדרישות שלי גובלות באבסורד. אתה אפילו לא צריך להראות טוב כדי שאני אמשך אלייך. אני נמשך ליותר מדי גברים, הרבה יותר ממה שסטרייט נמשך לנשים. זה מוגזם לחלוטין. אני יודע שזה יחמיר עם הזמן וכמה שיותר מבודד וללא בן זוג אני אהיה.
אין לי סיכוי למצוא בן זוג. איגי זו לא אפשרות בשבילי. אני מכוער, זה לא שלא יתחילו איתי, צוחקים לי על המראה (כן, עד עכשיו. זה אולי קטן, אבל עדיין צוחקים עליו) באגב אני נראה תחת ואין לי שום רצון לתאר את איך שאני נראה כי זה סתם יעורר בכם גועל, כל מקום שאני הולך אני מרגיש שאני מכער את הסביבה, מי שאני לא אתחיל איתו, לא יסכים להיות איתי גם אם הוא הומו, בין היתר בגלל האופי הקשה והלא שגרתי שלי. אף אחד לא זרק פעם הערה נורמלית על המראה שלי חוץ מידידה שלי, שאפילו אמרה למישהו פעם שהוא חתיך על ולי אמרה שהוא מכוער מאוד, וזה הופך את זה ללא אמין בעליל.
לא קרה שאף פעם מישהו נמשך למראה שלי. חוץ מאיזה הומו שהכרתי פה מהאתר ואחרי חצי שעה שיחה ביקש תמונה של הז*ן שלי... וכל מה שהוא ניסה לעשות כל הזמן זה להשיג תמונות של הז*ן שלי, מה שהופך את זה לרמת אמינות 0.
אני לא יודע מה לעשות, רע לי בכל מקום או בגלל התעללות נפשית או בגלל הומופוביה. מה עשיתי שהשנאה הזאת מגיעה לי? למה אני צריך לסבול משנאה מיותרת כל החיים? למה אני צריך לעשות מחקר אקדמאי לפני שאני אתחיל לנסות לברר אם יש לי סיכוי עם מישהו? למה העובדה שאני לא יכול להיות עם מישהו לא תלויה בי? אחרים מתביישים להתחיל עם מישהו ואני לא, אבל בניגוד אליהם, אני לא יכול להרשות לעצמי לצאת מהארון והסיכוי שמי שאני מתחיל איתו בכלל נמשך למין שלי הוא כ-4%. למה עד שאני נמשך למישהו והוא הומו, הסיכוי שהוא גם ימשך אלי קלוש מהסיכוי שאני אעשה בגרות 806 עם ציון 100 עכשיו? על מה העונש הזה? למה אנשים רגישים כלפי שונויות של אחרים עד שזה מגיע להומואים? למה אנשים לא חושבים פעמיים לפני שהם פולטים הערה הומופובית? ועוד יותר, למה הם לא מבקשים סליחה אלא ההפך, תוקפים אותנו רק על זה שאנחנו שונים ועוד זה לא תלוי בנו? עושים מאיתנו שטן ושדים על משהו שכל כך לא אמור להזיז להם. אפילו אם זוג הומואים מצתרפת לא אמור לשנות להם כלום בדיוק כמו שזוג סטרייטים מתנשק לא אמור להזיז להומואים כלום.
אני לא יודע מה לעשות. לצאת מהארון זאת לא אופציה עד גיל 21 לפחות.
מה לעשות עם כאלו שאני מתאהב בהם? אני תמיד איכשהו מוצא משהו שמעודד את זה שאולי הם גם הומואים והם בקטע שלי, אבל כשאני מתעשת וחוזר לריאליזם, אני קולט שזה לא רק שהם לא בקטע שלי, אלא גם שהם סטרייטים ודי לא סובלים אותי או אפתיים כלפי במקרה הטוב. אני לא יודע מה לעשות. אני תובע עמוק יותר יותר בבוץ.