חייל; המצב אמור להשתפר, אז למה זה לא קורה?

בעיקרון עברתי בצבא חוויה קשה מאוד וטראומתית, גיליתי בדרך הקשה ביותר שאסור לי לישון בבסיס סגור, התתחרפנתי , לא שלטתי בעצמי והעזרה שקיבלתי היתה ירודה מאוד..

רק אחרי חודש של סבל ומעשים שלא אפרט עליהם הביאו אותי לפגישה עם פסיכיאטר צבאי שבסופו שלדבר הביא לי פרופיל 45 נפשי כדי להוציא אותי מהמקום שאני נמצא בו + תש 4 שאעשה יומיות ולא אהיה בבסיס סגור.+ 5 ימים לחזור לעצמי לצאת מהדיכאון העמוק שנכנסתי אליו.(דבר שמאוד עזר לי)

הצלחתי לצאת מהדיכאון העמוק ששקעתי אליו חזרתי לחייך, לתקשר עם אנשים, לראות חברים עד שהגיע הרגע שבו נאלצתי לחזור לבסיס שההיתי בו, אמרו לי שלא מכבדים לי את התש 4 ולא יוציאו אותי מהבסיס כי אני צריך שיאשרו לי את הפרופיל בוועדה רפואית,.. סבלתי עוד שבועיים ולאט לאט שקעתי שוב לאותו דיכאון שבו ההיתי , שוב ביקשתי עזרה והתעלמו ממני , פגעתי בעצמי (בהתחרפנות רגעית) ולא הזיז להם יותר מדי.
בסופו שלדבר הגיע יום הוועדה רפואית , שם אישרו לי את הפרופיל וזה הרגיע אותי קצת , חשתי הקלה , ההיתי בטוח שהו הכל יסתדר ממחר.. , אך לא.
הגעתי לבסיס ואמרו לי שאני עדיין שייך אליהם ושאניי אהיה בבסיס שלהם בנוהל טירונות למרות המצב הנפשי שלי, עד שיעבירו אותי בסיס..

לאחר יומיים שקעתי אל תוך דיכאון עמוק יותר מהפעם הקודמת , רציתי למות , לא ידעתי איך , בכיתי יותר מדי , וחשבו שאני עושה הצגות.. ביקשתי שיקחו אותי משם לכל מקום אך לא הזיז להם, משהי מקציןן עיר דיברה איתם והם אמרו לה שישחררו אותי בינתיים ליומיות ובסופו של דבר לאחר יום אחד שבו שוחררתי החליטו "לחנך אותי למשמעת צבאית" ולא לתת לי לצאת יותר ליומיות.. נתפקתי בהלה , רגש חסר תקווה ,הדרדרות במצב לרמה שאני לא רוצה לתאר, נכנסתי למצב שבו התפללתי שהסוף יגיע .
והמ"מ שלי החליטה שאני שוב עושה הצגות ואיימה לשלוח אותי לאשפוז כפוי..
ביקשתי שתשלח אותי לאשפוז הזה רק שלא תשאיר אותי שם.. אך תשובתה היתה "טוב נשלח אותך הביתה ותחזור מחר"
שאלתי אותה מה יהיה עם מחר , זה לא פתרון ..
והיא אמרה לי "למה , גם מחר אתה מתכנן לעשות לי ככה? "

הגעתי הביתה , שיתפתי את הורי במה שקרה לי , שאני בדיכאון עמוק כבר כודשיים ולא יודע מה לעשות(בעיקרון נפרדתי מהם כי לא ידעתי מה יקרה למחרת)
למחרת הגעתי למרכזית ההיתי במרחק שעה מהבסיס והרגשתי שזהו אני לא רוצה לסבול יותר , אך ניסיתי עוד משהו אחרון ..
התקשרתי לקצין עיר שאמר שלא יכול לעזור לי יותר ובכיתי לאותה אחת שעשתה שם שירות אמרתי לה שאני לא מסוגל לסבול יותר ושאני ממש קרוב לעשות משהו..

אחרי שעה וחצי של שיחה היא הרגיעה אותי ובסופו שלדבר הצליחו לפלוט אותי לבסיס לשירות של יומיות שאני אעשה אותו לייד הבית..

כביכול הכל אמור להיות טוב ויפה , המצב הסתדר קיבלתי מה שרציתי אך אני עדיין בדיכאון ואינני מצליח לצאת ממנו , איןצ לי מחשבות אובדניות אך לפעמים אני פשוט רוצה להפסיק להעמיד פנים שהכל בסדר, כי שום דבר לא בסדר , אני כבר לא שמח ואני לא רואה את השמחה ממש קרובה....

יש משהו שאפשר לעשות כדי לצאת מהמצב שנקלעתי אליו ..??