מרגישה שהחברים של החבר שלי מעליי בסדר העדיפויות, זה רק נדמה לי?

שלום. יש לי חבר בגילי עוד מעט 4 חודשים. בתחילת הקשר הכל היה פשוט מושלם. הוא היה יוצא עם חברים שלו גם, אבל תמיד היה לו חשוב קודם לראות אותי ולצאת איתי. ורק כשאני כבר הייתי צריכה לחזור הביתה, הוא היה נוסע לחבריו. בזמן האחרון אני מרגישה שהוא יוצא איתי רק אם מתפנה לו קצת זמן לפני היציאה עם החברים. מרגישה שהם יותר חשובים לו ממני. להלן כמה דוגמאות:
לפני שבוע, שאלתי אותו אם בערב נצא, והוא אמר לי נראה, כי יש מצב שאני נוסע לאחותי. אמרתי לו אין בעיה, תעדכן אותי. מחכה לו ומחכה, בסוף אומר לי שהוא בבית. אז שאלתי אותו שוב (למרות שציפיתי שהוא יציע לצאת מאחר והוא בבית ולא נסע בסוף), אבל אומר לי שהנה עכשיו אני נוסע כנראה. ואז חזרתי אליו אחרי 10 דקות והיה לו תפוס. אחרי כמה דקות הוא חזר אליי ואומר לי , הנה אני נוסע לחבר שלי הוא קרא לי. מאוד נפגעתי ממנו באותו ערב, ואפילו בכיתי מולו. כי אחרי שחזר מחבר שלו הוא בא לשבת איתי, ושוב כי אני ביקשתי ממנו. הוא אמר לי שהכל רק נדמה לי ושאני לא אבכה ושאני סתם מכניסה שטויות לראש. אחרי זה השלמנו. והיום, בצהריים הוא אמר לי שהוא נוסע לחבר שלו, אמרתי בסדר. ולא קבענו לצאת אז גם לא דיברתי איתו על זה. למרות שחשבתי שהוא יציע לי לצאת כי אתמול לא יצאנו בכלל. הוא היה בעבודה עד 10 בלילה, ואז נסע לשבת עם חברים שלו עד 4 בבוקר. אז חשבתי שהיום לפחות ירצה לצאת איתי, אבל לא. ואז לפני כמה זמן הוא מתקשר אליי, ושואל אותי בא לך לצאת? אמרתי לו מתי? אומר לי עוד 15 דקות. וזה למרות שהוא יודע שביקשתי ממנו הרבה פעמים שאם הוא רוצה לצאת, אז שיעדכן אותי לפחות שעה-שעתיים לפני ולא רבע שעה לפניי. אז אמרתי לו אני לא אספיק להתארגן תוך 15 דקות. הוא אומר לי לאן יש לך להתארגן? לא נסע לשום מקום. אמרתי לו מה זה קשור? לא יכולה סתם ככה לצאת עם בגדי בית.. אז אומר לי טוב לא משנה.. אמרתי לו טוב. ואז חזרתי אליו, ואמרתי לו מה התפנתה לך שעה פנויה ובמקום לחזור הביתה חשבת לבוא לשבת איתי לפני שתלך שוב לחברים שלך? אז הוא התחיל לצעוק עליי ולהגיד לי, הנה שוב את מתחילה עם השטויות, אני הייתי עם חברים ואז אמרתי אני אסע לשבת קצת עם חברה שלי ואזוז. אז זה באמת נראה לו בסדר?? ישב עם חברים, החליט לעשות קצת הפסקה, לשבת שעה עם חברה שלו ולנסוע עוד פעם?? .. ואז הוא אמר לי טוב חאלס אין לי כוח ביי. אמרתי לו אתה בטוח? זאת המילה האחרונה שלך? אם אתה מנתק עכשיו, אל תחזור אליי. הוא לא ניתק, אז אמרתי לו תקשיב לי.. והוא לא נתן לי לסיים, התחיל עוד פעם להתעצבן ואומר לי לא אני לא אקשיב לשטויות האלה, יאללה ביי. אמרתי לו אין בעיה, וניתקתי. חשוב לי לציין, שלפני זה, הוא לא היה מרשה לעצמו לדבר איתי ככה. ואז רשמתי לו הודעה: אתה הורס את מה שיש לנו, ותאמין למילה שלי, שאחרי זה אתה תתחרט על הכל, לא אני. וזהו. השאלה שלי היא: האם אני מגזימה? אולי באמת הכל סתם נדמה לי? כי הלב מרגיש אחרת לגמרי.. אני מרגישה בשינוי הזה שחל, כי פעם זה לא היה ככה.. ולמה הוא מתייחס אליי ככה? אני מנסה לתת לו את כל האהבה שיש לי, את כל הדאגה.. תמיד מבקשת שישלח לי הודעה מתי שהוא מגיע למקום כלשהו שאני אדע שהכל בסדר. תמיד מתקשרת לשאול איך הוא. הכנתי לו אוכל לעבודה לפני כמה ימים כי הוא התעורר מאוחר ולא הספיק להכין לעצמו.. אז למה? למה היחס הזה? או שמישהו מסכים איתו, וסתם נדמה לי ? בבקשה תעזרו לי! אני אוהבת אותו וכואב לי לחשוב על פרידה, אבל מצד שני, אני לא יכולה לסבול יחס כזה יותר, במיוחד שלא מגיע לי, כי באמת שאני נותנת לו את כל הלב שלי! תודה לעונים