חושבת שאני ביסקסואלית, לעשות משהו עם המחשבה הזאת?

כבר במשך כמה זמן יש לי תהיות בקשר לזהות המינית שלי... אני יודעת בוודאות שאני נמשכת לבנים אבל אני חושבת שאני נמשכת גם לבנות. לא הרגשתי כך מאז ומתמיד, רק בשנתיים האחרונות אני חושבת התחלתי להרגיש משהו לבנות בנוסף לרגשות ולמשיכה שלי כלפי בנים. לא סיפרתי על זה לאף אדם שאני מכירה, לא לחברים, ולא למשפחה, וכבר די הרבה זמן אני רוצה לדבר על זה עם מישהו כי אני מרגישה שעם עצמי אני לא מצליחה להגיע להבנה, ואשמח אם תעזרו לי עם כמה תהיות שקשורות לנושא: 1 - האם להעלות את זה בשיחה עם ההורים? ואם כן איך? אני אחות בכורה בהפרש גדול מהאחים הקטנים שלי שיותר קרובים אחד לשני (אחותי קטנה ממני ב-10 שנים ואחי ב-7 שנים) וכיוון שהרוב בבית הם צעירים השיח בבית פחות בוגר ממה שאני רואה ושומעת מאחרים (גם בקרב ענפים אחרים של המשפחה שלי וגם בקרב חברים) ומיניות זה ממש לא נושא שמונח על השולחן, ולכן אין לי שום טיפת מושג מה דעתם של ההורים שלי על הומוסקסואליות וביסקסואליות ואני לא יודעת איך הם יגיבו לכזה דבר, אני פוחדת שאני אגלה שהם הומופובים... 2 - הייתי רוצה לדבר על זה קצת גם עם חברים. יש לי רגשות לא מבוררים כלפי החבר הכי טוב שלי, ואני לא רוצה לשוחח איתו על כזה דבר כי עוד לא החלטתי אם אני רוצה לפעול בקשר לרגשות האלה ואני לא רוצה לחסום אפשרות כזו, אחת החברות הכי טובות שלי היא דתייה ואני בכלל לא יודעת איך היא תגיב לזה ואני מרגישה שאני אוכל לספר לה רק אם אני כבר אחליט לצאת מהארון באופן גורף, כך שנותרו שתי חברות טובות אחרות. איתן יש שתי בעיות - אחת, הקשר שלי איתן בזמן האחרון מאוד רופף, והן גם גרות רחוק כך שזה סיבוך להפגש איתן ואני לא רוצה לדבר על זה בטלפון, ושנית שתיהן היו איתי בקומונה בשנת השירות - גרו איתי באותה דירה ואני פוחדת שגילוי כזה כלפיהן יפגע עוד יותר בחברות שלנו כי הוא יצבע את החוויה שלהן ממני בשנת השירות בצבעים אחרים. 3 - השאלה הכי מורכבת שעליה כתבתי בכותרת :) בגלל שהתחלתי להרגיש משיכה לבנות רק לפני כשנתיים והרבה אחרי שהבנתי שאני נמשכת לבנים אני תוהה אם מדובר בשלב חולף או במשהו שישאר איתי, זו גם הסיבה שחיכיתי שנתיים עם העניין הזה בלב (כי חשבתי שזה יעבור), ואני תוהה אם לא לעשות כלום עם המשיכה הזאת (הרי אני נמשכת גם לבנים...) ואולי היא תעבור או שהיא תשאר ואני פשוט אתעלם ממנה תמיד. מצד שני, אני פוחדת שזה אכן יעבור בלי שאני אעשה עם זה שום דבר וכך אני אפספס צד שלם במיניות שלי מתוך פחד (אולי כאן זה המקום לציין שאני בתולה וגם לא הייתי בהרבה מאוד מערכות יחסים ארוכות אבל אני כן רואה את עצמי בתור בחורה שמחוברת למיניות שלה ולמה שהיא רוצה ולא סוגרת את הנושא הזה סתם בתוך מגירה). בנוסף לכל זה אני מרגישה (ואני מניחה שיש עוד הרבה ביסקסואלים שחשבו על זה) שמכיוון שאני לא רק לסבית אלא נמשכת לשני המינים, יש לי כביכול "בחירה" - אני יכולה להתחתן עם בחור ולהקים משפחה "רגילה", וזה גם הדבר היחידי שאני בטוחה שיכלל בתגובה של ההורים שלי - שהם יגידו לי שיש לי הזדמנות לא לדפוק לעצמי את החיים בלקיים מערכת יחסים ממושכת ואפילו להתחתן עם בחורה. אני לא הומופובית אבל דווקא בעניין זה אני מסכימה עם ההורים שלי - אני לא רואה את עצמי מתחתנת או חייה את חיי עם בחורה אלא עם גבר. אבל מצד שני - זה שאני נמשכת גם לגברים וגם לנשים לא אומר שאני בהכרח אמצא בחור שאני ארצה לחיות איתו את חיי וגם לא אומר שאני לא אתאהב נואשות בבחורה שארצה להשאר דווקא איתה. וזה רק מוסיף לבלבול. בתור התחלה, הייתי רוצה להתנסות - אפילו רק בנשיקה עם בחורה אחרת. יש לי חברה שהיא לסבית מוצהרת וחשבתי שאולי איתה אני אוכל להתנסות בעניין הזה, אבל יש שני דברים שאני לא בטוחה כלפיהם - דבר ראשון, אני פוחדת שבגלל שאין לי מראש רגשות כלפיה אני לא ארגיש כלום וככה לא אפרש נכון את המשיכה שלי, ודבר שני - איך היא בכלל תגיב לבקשה כזאת? להתנשק איתה רק כדי לבדוק איך זה? אם למישהו פה יש יותר ניסיון בעניין אשמח אם הוא יאיר את עיניי, יש לי הרבה ידידים הומוסקסואלים אבל היא הלסבית המוצהרת היחידה שאני מכירה ואני ממש לא יודעת מה הנורמות בעניין הזה... אני ממש מצטערת על מה שכנראה ראוי לשיא גינס כשאלה הארוכה ביותר באתר, זאת פעם ראשונה שיוצאת ממני מילה על הנושא הזה אז באופן טבעי יש לי הרבה מה לפרוק וגם תוך כדי ההקלדה כבר עשיתי חשיבה עם עצמי שהאריכה את השאלה.... בקיצור, מי שקרא עד הסוף ויענה ויעזור לי - את/ה מלכ/ה והמון המון תודה!!! :)