מרגישה שאין לי חברות טובות באמת, מה לעשות?

אני מרגישה שאין לי חברות באמת טובות שיקבלו אותי כמו שאני, ואף פעם לא הייתה לי חברה שהחברות בינינו באמת חזקה. ואני מרגישה שזה חסר לי. אני לא רוצה להתנשא, ואני לא מרגישה בנוח להעיד על עצמי, אבל אני מרגישה בוגרת יותר מכמעט כל האנשים בגיל שלי. בני נוער בגיל שלי מחפשים חברים בשביל לצחוק וליהנות, מחפשים את החברים שכיף להיות איתם, שהם מצחיקים. וגם אני, אבל אני גם רוצה שיהיו לי את החברות שאוכל לדבר איתן, לספר להן מה אני מרגישה, ושהן יקבלו אותי, גם כשאני אומרת שטויות. זו מי שאני, אני אוהבת לעשות שטויות, להגיד שטויות, אני נהנית משטויות וצוחקת משטויות. אפילו שזה לא נשמע הכי בוגר- דבר שסותר את מה שאמרתי, אבל אני אוהבת להרגיש כמו ילדה קטנה. נשמע מוזר? בהחלט. אני אוהבת להיות מוזרה. אבל כולם סביבי מחפשים להיות עם האנשים ה"נורמלים". ורק אני שואלת את עצמי, מה זה בכלל "נורמלי". מי קובע מה נורמלי ומה לא? למה היום יש תנאים מסוימים בשביל להתקבל לחברה? ומה רע במה שמוגדר כ"מוזר", ולמה קשה לאנשים, ובמיוחד לבני נוער המתבגרים, לקבל אותו?
ואמנם יש לי חברות, לא הרבה אבל יש, מה שאומר "באופן רשמי" שהחברה מקבלת אותי. אבל זה לא אמיתי, חברות שלי לא באמת מקבלות אותי כמו שאני. לתת לי מבטים מוזרים בכל פעם שאני עושה משהו שנוגד את ה"נורמה" או לצחוק עליי על זה, או לרדת עליי כי הביטחון העצמי שלי נמוך (זה סיפור אחר), כי אני ביישנית, כי אני מוזרה, כי אני ממש "רגשי", כי אני "ככה וככה", זה לא נקרא לקבל אותי וזה לא נקרא לתמוך ולהיות שם בשבילי. ואם אני אתרחק מהמעט חברות שיש לי, אני אהיה לבד. בגיל הזה אני חושבת שכמעט כולם כאלה, אני מצטערת אם אני נשמעת מתנשאת. אבל קשה למצוא את החברים שיאהבו אותי כמו שאני, שיקבלו את כל כולי וגם את החסרונות שלי, ושיתמכו ויהיו שם לצידי, ובמקום להוריד את המעט ביטחון עצמי שיש לי הם ינסו לתמוך בי ויעודדו אותי לביטחון גבוה יותר. וכמובן שגם יעריכו את זה כשאני מנסה לתמוך ולהיות חברה טובה בעצמי. פעם קרה לי שחברה אמרה לי שהיא מרגישה רע עם עצמה, שאף אחד לא "שם עליה", ואני חשבתי שהיא אמרה לי את זה לא בשביל "צומי", אז ניסיתי לתמוך בה, ניסיתי להסביר לה שהיא כן יפה, שאוהבים אותה ואפילו בנים תמיד רוצים אותה, אבל היא אכן סיפרה לי את זה בשביל ה"צומי", כל מה שהיא ענתה היה סמיילי שחצן ומתחכם (השיחה הייתה בהודעות). וקרו לי עוד מקרים דומים עם חברות שהרגשתי שהן לא מעריכות אותי.
אני יודעת שלא כולם כאלה, אני לא מכלילה. אבל אני באמת לא יודעת איפה לחפש את החברות האמיתיות, אני לא יודעת למי באמת יהיה איכפת ממני, אני לא יודעת. ואם זה אומר שאני צריכה לנסות להתחבר להרבה בנות, להכיר הרבה אנשים, וככה לראות מי הם האנשים שנכונים בשבילי באמת, איך אני עושה את זה? קשה לי להיות חברותית ואני צריכה המון ביטחון בשביל זה. וביטחון עצמי לא בונים ביום אחד, לפעמים זה לוקח אפילו שנים, ואני יכולה להבין גם למה.

אני אשמח לשמוע אם יש לכם משהו להגיד, איך לעזור לי, לייעץ לי... תודה לכל מי שקרא עד הסוף, אני מאוד מעריכה את זה, ותודה לעוזרים :)