מרגישה מנוצלת ושלא מעריכים אותי

שלום לכולם,

אני מקווה שאף אחד לא יזהה אותי פה באתר, אבל אין לי דרך אחרת להסביר את בעייתי מבלי "לחשוף" פרטים.

אני חיילת בתחום ההדרכה, הדרך שהגעתי לתפקיד הייתה מאוד מפותלת וקשה אך בסופה הגעתי למה שרציתי ויחד איתי חיילת נוספת שמשרתת איתי. במהלך השירות הכרנו אחת את השנייה ובאמת שאני חולה על הבחורה! אנחנו כל כך מסתדרות ביחד והיא באמת עושה לי את השירות מהנה.

כשאין לנו הדרכות אנחנו נמצאות בבסיס אחר במדור שלנו ובו היה חייל שטיפל בתחום אחר, עניין של מבחנים. הוא לא רצה את התפקיד והתחיל לעשות בעיות ולכן העבירו אותו למקום אחר והעבודה שלו נפלה עלינו. כמה חודשים אמרו לנו שמחפשים חייל אחר (כמו כל דבר בצבא, הכל זז לאט!). שאלנו והתלוננו על זה לא מעט אך עשינו את העבודה.

במהלך השירות, גילו לאמא של החיילת שמשרתת איתי את המחלה הארורה ולכן היא קיבלה ת"ש 7 ומיוחדת של חודש. אין לה שמירות לילה ובזה הרגע היא נמצאת במיוחדת. אני זועמת. מאוד זועמת. ולא עליה כי אני דיי מבינה אותה על אף שהיא יוצאת ועובדת ומבלה ולא באמת עוזרת לאמא שלה בבית כפי שאמורה לעשות. אך מי אני שאגיד ואקבע לה.

אני זועמת על דברים אחרים. אני כועסת על כך שאישרו לה את המיוחדת מבלי להביא עדיין חייל במקום אותו אחד (המצב מתמשך מעל חצי שנה). חשוב לי לציין שאין צורך בקורס מקדים. להביא אותו מטירונות ולחפוף אותו!!!! התפקיד לא מסובך! הכל נופל עליי! גם ההדרכות וגם התפקיד הנוסף שבכלל לא שלי וגם דברים נוספים שהמפקדת שלי והרמ"ד מפילים עלי. לא נשאר לי הרבה בשירות אך זה עדיין מרתיח אותי. חשוב לי לציין שהתפקיד הנוסף גובל בנסיעה לבסיסים בארץ כמו צפת, ירושליים, באר שבע וכ'ו. יש לי בסביבות 30-40 טלפונים ביום! וכמעט 100 מיילים ביום! אמנם לחלקכם זה נשמע בסדר אך חשוב לי להזכיר שזה לא תפקידי וזה ממש לא עבודה במקום אזרחי. לפני זה העבודה עוד איכשהו הייתה מתחלקת ביניינו (בקושי אך עדיין זה היה מקל עליי) עכשיו הכל עליי. המפקדת שלי אמרה שיש צורך בשני חיילים שיחליפו את אותו אחד שעבר תפקיד. ובזה הרגע אני היחידה שמתעסקת בזה. ונוסף להדרכות (מדובר בשעות). תפקיד שמאוד קשה לבצע אותו לבד. וגם לגביי זה אמורים להגיע שני חיילים נוספים שאמורים להחליף את שתינו. לנו לקח בסביבות החצי שנה ללמוד את כל החומר ולהתחיל בהדרכות- אנחנו עוד ארבעה חודשים משתחררות. איפה החיילים?! איפה?!

נקודה נוספת ומצטערת על המגילה. שתינו עושות משמרות. אחת נשארת עד ארבע וחצי והשנייה עד שלוש (כן כן,יומיות טובות. לא על זה אני מתלוננת). החיילת שאיתי נמצאת בנוסף בקשיים כלכליים ולכן היא עובדת. אני מנסה כמה שיותר להתחשב בה, לא להתלונן בפניה כי אני מבינה את המצב שהיא נמצאת בו ולא רוצה להתבכיין על יומיות שכאלה. אבל ויש אבל! הסברתי לה על אף שאני מנסה עדיין אין זה הוגן מצידי שאני צריכה להשאר יותר בגלל המיוחדת ולכן אם אני נשארת חודש מן ההגיון וההגינות שגם היא תשאר חודש לא? היא אמרה לי שאין מצב ואין לה את האפשרות הזאת כי היא עובדת ויוצאת בשביל זה בשתיים וחצי מהבסיס (לא בשלוש כפי שאמור להיות) והיא חייבת לעבוד לפחות פעמיים שלוש בשבוע.
אמרתי לה "טוב, כשנגיע לזה נחצה את זה ונראה מה יהיה".מאז אותה שיחה שמתי לב שאני נשארת הרבה יותר ממנה. יש לנו טבלה שהיא רשמה בה מי נשארת ומתי לפי המשמרות שהיא קבעה ואף ספרנו כמה פעמים כל אחת נשארה ולפי זה מאזנים זאת בשבוע הבא. היא אמנם רשמה זאת מול העיניים שלי אבל אני לא באמת באתי וספרתי שוב כי היא רשמה ועשתה זאת (בקיצור, סמכתי עליה). יום אחרי שיצאה למיוחדת, ספרתי. וגיליתי שאני זאת שנישארתי כפול פעמים ממנה!! כפול!!!!! כשהיא כל הזמן אמרה לי שאני חייבת לה!!! ישר מבלי לחשוב פעמיים פניתי למפקדת ואמרתי לה את זה. היא אמרה שכרגע אין מה לעשות בנידון אבל כשהיא תחזור לדבר איתה על זה. והיא לא תאשר לה לעבוד יותר מפעמיים בשבוע.

אני כל כך עצבנית, אני רוצה להאמין שזה מתמימות.אבל נו באמת. כזה קשה לעשות חשבון פשוט?! שוב, הכל נופל עלי! לא נשאר לי הרבה לשחרור כבר ציינתי, אבל כשהיא תחזור אני מתלבטת. לא לוותר? זה לדעתי עניין של עיקרון. לא אכפת לי שעה יותר או שעה פחות בבית. אבל ממש מפריע לי שהיא ניסתה לעבוד עלי וממש מרגיש לי שפגעה לי בכבוד- אני מתחשבת וזאת התמורה?!

בנוסף, אני מתלבטת אם להתחיל לעשות בעיות ולא לעשות את העבודה. מפילים עליי עוד ועוד אני עושה גם חלק מעבודה של הקצינה שלי! לא שואלים אותי בכלל פשוט מציבים לי עובדה! ואם אני לא מסיימת אותה בזמן זה "לא לעניין". אני כל כך מתוסכלת שמסתמכים רק עלי ואני על תקן של כמה חיילים ואומרים "טוב לא אמור להפריע לה, היא יכולה להסתדר" אני לא!!!!! וגם אם כן זה לא בסדר!!! יש לנו עוד מעט הדרכה של 120 אנשים. 25 אנשים יכולים להיות בנגלה. כל הדרכה היא 40 דקות. תעשו חשבון כמה פעמים אני צריכה לדבר ולהדריך. בלי הפסקה.

מה עושים?? דיברתי עם המפקדת שלי אין ספור פעמים! לא מניב תוצאות!