התגייסתי לפני 3 חודשים, מה שאומר שעוד 3-4 חודשים בערך אני צריכה לעשות מטווחים פעם נוספת.
אף אחד לא מבין אותי אבל המטווחים מכניסים אותי לממש חרדות ובטירונות אני לא הצלחתי להפסיק לבכות ובשלב מסוים הרגשתי שזה יותר מדי בשבילי והורדתי את הנשק.
למזלי החוויה הזו עברה כבר, אבל אני לא מפסיקה לחשוב על המטווחים הבאים. אני חושבת על זה ובוכה, הסיטואציה הזאת ממש מלחיצה אותי ואני לא מצליחה להשתלט על הבכי.
היתה לי סדנא של הגנה עצמית ובסדנא היו חבטות מאוד חזקות וצעקות, וגם הקולות של החבטות האלה גרמו לי כמעט לבכות. אני מניחה שזה נשמע הזוי וילדותי, אבל באמת קשה לי להתמודד עם זה ואני לא חושבת שאי פעם פחדתי כמו שפחדתי מהיריות.
אני לא רוצה לעשות את זה שוב, באמת לא מקטע של עצלנות אלא מקטע נפשי ומנטלי. יש משהו שאני יכולה לעשות? קב"ן באמת יקשיב לי וייתן לי פטור אם אני אספר לו את הסיפור?
והבנתי שלמי שיש פטור מטווחים או נשק יוצא מהצבא וזאת לא אופציה שאני רוצה.
אגב, הוסמכתי לרובאי 02 ואני לא משתמשת בנשק שלי בכלל בשירות חוץ משמירות פעמיים בשנה, המטווחים לא באמת הכרחיים לתפקיד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025