הכרתי מישהו בן 19, הוא באמת מדהים, מחמיא לי המון והוא חמוד ממש.
אני לא סגורה על זה שחיצוניות הוא הטעם שלי אבל זה פחות מפריע לי עכשיו .
הכרתי אותו רק לפני חודש או קצת פחות והוא כבר רוצה שניפגש, הוא אומר שהוא לא אוהב את הקטע של לדבר במחשב והוא רוצה להכיר אותי פנים מול פנים.
אני לא נלחצת מהקטע הזה כאילו אבל פשוט בחיים לא הייתי בסיטואציה כזאת, אף פעם לא לקחתי סיכון ונפגשתי עם בן אדם כל כך מהר לפני שאני בכלל מרגישה שאני מכירה אותו לגמרי. אני יודעת שזה לגיטימי בשביל חלק מכם אבל בשביל זה מוזר ומלחיץ .
הוא אמר לי שהוא לא מצפה לשום דבר שאני פשוט מסקרנת אותו והוא רוצה להכיר אותי ואפילו הסכים שניפגש עם עוד כמה חברים.
אני כל כך מפחדת להתאכזב אפילו שאני מנסה לבוא בלי ציפיות
הרבה דברים מלחיצים אותי המחוייבות, הקרבה לבן אדם, אולי הוא ירצה ממני דברים שאני לא מוכנה כרגע לספק אותם, אני מפחדת מכל כך הרבה דברים ואל תגידו לי שאני צריכה לחיות ופשוט לזרום ולתת להכל לקרות לבד ומעצמו זה לא עובד לי אף פעם \: אני נורא מפחדת מהרבה דברים.
איך אני מעלימה את הפחד הזה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025