יש לי הרגשה חזקה שפשוט פספסתי אהבה גדולה עם בנאדם טוב לב שבאמת האחד שלי.

אני בת 26 עוד מעט. ואני בוא נגיד דיי חסרת נסיון בכל הקשור למערכות יחסים. עם השנים אני מבינה שמעבר להיותי בנאדם ביישן וסגור יש כנראה איזשהי בעיה של אינטימיות והערכה עצמית נמוכה מה שמונע ממני מראש להכנס לקשרים. אין לי את האפשרות הכספית באמת ללכת ולטפל בזה.
לפני שנה היה לי את הקשר הכי ארוך שלי... יחסית לגילי זה אמנם מביש אבל זה היה שלושה חודשים וזה הרגיש לי אינטינסיבי ואני חתכתי כי מבחינתי לא הרגשתי את מה שהןא הרגיש(הןא כבר אמר לי שהתאהב בי ודיבר איתי על דברים רצינייים וזה כבר הלחיץ אותי) לא באמת נתתי לו צאנס אמיתי גם בשלושה חודשים. כל הזמן הייתי חם קר...ככה אני. גם לא הגעתי לסיטואציה אינטימית חוץ מנשיקות כי שוב כל הזמן המחשבות אם זה מתאים,למה אני לא מרגישה אותו דבר , למה אני חסומה....
מאז לא היה הרבה. כן התחילו איתי. כן הציעו לי לצאת לדייטים. הרבה שללתי. והיו מקרים גם שראיתי שהבחורים פשוט לא רציניים לא ראיתי טעם להמשיך. תמיד מחמיאים לי שאני יפה וכל הזמן שואלים איך זה הגיוני שאין לי חבר. וגם המשפחה המורחבת מתחילים לתחקר. ולכי תספרי לאנשים את הבעיות שלך. עם עצמך. אף אחד לא באמת מבין.
בזמן האחרון יוצא לי לחשוב הרבה על הבחור שהייתי איתו בקשר שלושה חודשים. הןא הגיע הכי רחוק מבחינת קשר מכל גבר אחר. נתתי לו צאנס. כן היה לי נעים במחיצתו כן נמשכתי אליו. אבל הפחד היה ככ חזק.וכל הזמן חיפשתי רק מה לא בסדר בו כדי לסיים וגם שחתכתי הוא התעקש וממש לא רצה היה לו קשה. יש לי הרגשה חזקה שפשוט פספסתי אהבה גדולה עם בנאדם טוב לב שבאמת האחד שלי. אני לא יודעת אןלי זה סתם הלבד הזה כבר שגןרם לי לחשןב ככה... אבל אני גם אין בי שום רצון לצאת לדייטים כאילו אף אחד לא מעורר בי משהן וגם מי שכן יש בי פחד שזה לא יילך.
הבנאדם הזה עוד איכשהו כן נמצא בחיים שלי(הוירטואלים) לא מדברים אבל ברשתות החברתיות אני יודעת שהוא עוקב אחרי. ומצד אחד אני לא יכולה לשלוח הודעה כי כבר פגעתי בבנאדם ואיך אני שוב אכנס לזה כי אני יודעת שהודעה שלי והבנאדם ירצה לחזור לקשר ואני תוהה מה אני באמת מרגישה ולא רוצה ליצןר מצב של פגיעה שוב. מצד שני אולי אני פיספסתי בגדול ?? ואם לא אעשה כלום