אתיופית מאומצת, הורים לבנים, ואבא נכה, האם זה עד כדי כך מוזר?!מרגישה שאני עבם!

שלום לכולם,
כבר המון זמן שאני מסתכלת פה על השאלות ועל עצות ותמיד רציתי לרשום שאלה אבל פחדתי מהעניין של אמינות האנונימיות וכל זה אבל החלטתי שבכל זאת נשאל, זה הולך להיות ארוך מקווה שיהיה לכם עצבים לקרוא :).
כפי שראיתם בכותרת אני אתיופית ואני מאומצת והורי לבנים (אשכנזים) ישלי עוד ארבעה אחים שגם הם מאומצים ואתיופים( אין בנינו קשר ביולוגי) ובנוסף לזה אבא שלי נכה, (אין לו פיגור או משו פשוט הוא בכיסא גלגלים). שהייתי קטנה תמיד שאלו אותי ילדים בכיתה למה את אתיופית וההורים שלך לבנים ודברים כאלה ולא ידעתי איך לענות להם לא ידעתי איך להסביר את זה וזה הפריע לי ,אבל ככל שגדלתי זה יותר הפריע ונהייתי יותר מודעת לסביבה והבנתי שזה לא דבר נפוץ כל כל, במיוחד לא במדינה שלנו (מלא אתיופית מאומצת והורים לבנים אבל גם אבא נכה, עדיין לא פגשתי, הלוואי והייתי פוגשת מישהו כמוני שהיינו יכולים לשתף חוויות ) ותמיד שאני הולכת ברחוב או למקומות אחרים עם ההורים שלי, תמיד אנשים מסתכלים עליי, ואני גרה בעיר מאוד מרכזית ככה שיש הרבה מבטים ותמיד יש את השאלות המפגרות האלה שאנשים שואלים אותי ( אם אני מטפלת שלו או משו ודברים כאלה מפגרים) ,אני מבינה תאנשים האלה זה לא דבר שרואים כל יום אבל עדיין זה מעצבן ואני מרגישה כמו איזה עוף מוזר שאנשים מסתכלים עליי ככה ואני אפילו רואה כאלה שצוחקים וזה גורם לי לתחושה לא נעימה ולדיכאון והיו מצבים שהייתי בוכה בלילות למה אני ככה ולמה דווקא אני וכו...ויש פעמים שיש אסיפות הורים או דברים בביהס עם ההורים ותמיד אני מנסה להתחמק מהם ולהבריז כדי שלא יראו אותו ואז יהיו מבטים וציחקוקים וכאלה ואני יודעת שזה לא בסדר להתבייש באבא שלי ושלא תבינו אותי לא נכון אני אוהבת את ההורים שלי יותר מכל דבר אחר בעולם אבל אני ילדה מאוד ביישנית ולא יכולה להתמודד עם זה. למשל אחותי הגדולה היא ההפך ממני היא בכלל לא ביישנית והיא פלפלית כזאתי ואלה שבוהים היא מחזירה להם ובוהה בהם בחזרה עד שלא נעים להם והם מסתובבים אבל אני לא כזאתת! מה אני יכולה לעשות במצב הזה?? האם זה באמת כל כך מוזר ?? ואם הייתם רואים משפחה כזאת ברחוב מה הייתם חושבים?
ועוד משו, אני לא קשורה לעדה "שלי" בכלל, אני אשכנזייה בגוף של אתיופית חחח ואנחנו לא חוגגים את חג הסיגד או אוכלים מאכלים מהעדה ולא יודעים מילה באמהרית, פשוט כלוםם והקטע שזה גם לא כל כך מעניין אותי ,גדלתי עם אשכנזים ככה שאני לא יודעת משו אחר וגם לא כל כך לחוץ לי לפתוח את תיק האימוץ שלי ורציתי לשאול האם בעתיד שאני אחפש זוגיות ,האם זה יפריע לכם בנים (גם אתיופים וגם לבנים) כל העניין הזה ? האם שאתם נכנסים לקשר עם אתיופית או סתם מישהי מעדה אחרת יפריע לכם שהיא לא גדלה עם התרבות שלה? או לפחות מתעניינת בה, זה יראה לכם מוזר? וגם יפריע לכם אם אחד ההורים שלה נכה או שיש לו איזה משהו?

תודה רבה לאלה שיענו מעריכה את זה מאוד!