דלוקה חזק על החבר הכי טוב של החבר, לתת לזה לעבור או שזה צריך להדאיג אותי?

אני והחבר שלי חגגנו חודש שעבר שנה (!) ביחד וגם חגגנו שנינו יום הולדת 18 בערך באותה תקופה ככה שזה היה סופ"ש מטורף (אנחנו בכיתה י"ב עכשיו, לומדים בבתי ספר שונים בעיר).
בגלל שאנחנו ביחד כבר הרבה זמן הוא מכיר את כל החברות שלי ואני מכירה את כל החבר'ה שלו, בייחוד את החבר הכי טוב שלו- בחור ממש מקסים ששונה במאה שמונים מעלות מחבר שלי, ואמנם יצא לי לדבר איתו אבל לא יותר מדי, בעיקר על התייעצויות כמו מה לקנות לחבר שלי או אם הוא יודע מה עובר עליו כשהוא מבואס ולא רוצה לדבר על זה... בקיצור כל מיני דברים שקשורים לחבר שלי, לא מעבר לזה.
ולא הרגשתי אליו כלום, הוא גם אקס של מישהי שהייתה בתחילת מערכת היחסים שלי עם חבר שלי חברה ממש טובה שלי (היא עברה לחו"ל לפני יותר מחצי שנה וניתקנו קשר).

עכשיו, אמנם אני וחבר שלי לומדים בתיכונים שונים אבל אני והחבר הכי טוב שלו לומדים ביחד בשכבה ויוצא שאנחנו ביחד בכיתה של מתמטיקה השנה (מורה אחת עזבה אז צמצמו שתי קבוצות של 5 יח"ל לקבוצה אחת ויצא שרק מתחילת השנה אנחנו ביחד בכיתת מתמטיקה) אז כן יצא לי טיפה יותר לדבר איתו- לשאול מה היו השיעורים ודברים קטנים כאלה.
לאחרונה קלטתי אותו בוהה בי ממש בשיעורים, ובהתחלה סתם הסתכלתי עליו כדי לראות אם הוא מסתכל עליי- ואז הבנתי שאני מחכה שהוא יסתכל עליי, וממש מתרגשת כשכן וממש מתאכזבת שלא. ופתאום יצא שאני זו שבהתה בו כל שיעורי מתמטיקה, התחלתי להשקיע בעצמי יותר (מהרגע שאני וחבר שלי נהיינו זוג מבחינתי כל הבנים בעולם היו מחוקים, ובאתי לא מושקעת ממש לבית ספר כי חבר שלי לא לומד איתנו) בימים שאנחנו ביחד בשיעור, וחיפשתי את קרבתו כל הפסקה. אפילו התיישבתי "במקרה" קרוב ליד השולחן שלו וכשהוא מסתכל עליי עכשיו אני מסתכלת עליו בחזרה ואף אחד מאיתנו לא מסיט את המבט וזה מעביר בי צמרמורת מטורפת.

והבנתי שאני דלוקה עליו ממש, אני חושבת עליו כל רגע נתון וכשאני מדברת עם חבר שלי אני חסרת כל עניין בו בפתאום וזה נורא מבהיל אותי, כי אנחנו שנה ביחד ואף פעם לא הסתכלתי על אף אחד חוץ ממנו מאז שנהיינו זוג. כשבמקרה יוצא שהידיים שלנו נוגעות כשמעבירים איזה דף תרגילים זה כמו חשמל, ואני ממש נמשכת לאיך שהוא נראה ודווקא העובדה שכל דבר בהתנהגות שלו כל כך שונה מחבר שלי גורם לי לרצות אותו, וזה מפחיד אותי.

ברור לי שלא יקרה עם זה כלום, הרי אני לא אלך ואגיד לחבר הכי טוב של חבר שלי שאני בקטע, זה הזוי. אבל מה אני עושה עם הרגשות האלה? אני גם מפחדת לספר לחברות שלי כדי שלא יחשבו שאני מגעילה או בטעות איכשהו זה יתגלגל לחבר שלי, זה יהרוס אותו אם הוא יידע וברור שהוא ייפרד ממני וגם יריב עם החבר הכי טוב שלו (והם חברים מאיזה כיתה א',הם שכנים והיו ביחד בכיתה עד התיכון כשחבר שלי עבר לתיכון שיש בו מגמה שהוא רצה), אבל מצד שני אני מרגישה שאני בוגדת בו בעצם המחשבה שלי על בחור אחר וזה לא פייר כלפיו שהוא יחשוב שאני רק שלו כשבעצם אני בקושי חושבת עליו מאז שנדלקתי על חבר שלו.

אז לתת לזה לעבור ולהתמודד לבד או לספר לחבר שלי? ואם הוא ייפרד ממני? אני אמורה לעשות משהו עם חבר שלו? כי אני מרגישה שבגלל שהוא יודע שיש לי חבר (ועוד החבר הכי טוב שלו) הוא בחיים לא ייקח צעד גם אם הוא רוצה אותי, ויש לי הרגשה שיש סיכוי שהוא רוצה. מה תייעצו לי?