חמותי הורסת לי את חיי הנישואין...

היי לכולם, פעם ראשונה שאני כותבת פה..
אני בת 24 נשואה שנה אחרי 4 שנות זוגיות עם בעלי היקר..
אז ככה, הבעיה שלי היא חמותי..
כשאני ובעלי היינו חברים, אמא שלו ואני היינו בקשר ממש טוב, כל הזמן מדברות בטלפון נפגשות בלי שום קשר לבעלי..
מהרגע שהוא הציע לי נישואין, היא התהפכה עליי.. התחילה לחפש אותי להתלונן עליי מאחורי הגב עם אנשים, ואני המשכתי להתנהג כרגיל שיתפתי אותה בכל הארגונים לחינה ולחתונה..
התחתנו, הכל היה אותו דבר.. לפחות מבחינתי כי היא מאותו הרגע של ההצעת נישואין השתנתה, נכנסתי להריון כל ההריון היו לה ביקורות דעות על כל דבר!! למה אני לא אוכלת ככה ועושה ככה ולמה עשיתי איזשהי בדיקה, על כל דבר היתה מעירה וגם הייתי מכבדת אותה ועונה לה יפה ..
חשוב לציין שבעלי הוא הבן הראשון שהתחתן..
הילד שלנו הוא הנכד הראשון משני הצדדים.. מהרגע שילדתי גרתי אצל אמא שלי בערך חודש וחצי וגם אחרי שילדתי יש תלונות מחמותי למה אני לא בקשר ולא מתקשרת ולא מביאה את הילד, הסברתי לה ככ יפה שגם חורף ואני אחרי לידה, ושאם ככ רוצים לראות את הנכד הם מוזמנים בשמחה!!, היא לא מפסיקה להתקשר לאמא שלי ולהתלונן עליי!! ואמא שלי מגנה עליי אבל זוכרת שהיא חמותי ואנחנו צריכות להסתדר לכן מרגיעה אותה.. אבל זה לא עוזר ;(
בינתיים המצב לא מפסיק להידרדר...
חזרתי לבית שלי, עוד בחופשת לידה.. אני מנקה מבשלת מסדרת עושה כביסות מטפלת בילד הכלל.. ובעלי עובד מ5 וחצי בבוקר עד 6 בערב.. אז כשהוא מגיע הכל כבר מתוקתק, על בעלי אין לי מילה אחת רעה!! אבל אמא שלו לא מפסיקה להתלונן עלייי למרות שאנחנו לא מדברות
בעלי מגונן עליי כי כך אמור להיות והיא כועסת עליו למה הוא מגן עלי ולא עליה.. והוא הגיע למצב שכותב לה "מה את רוצה שאני יתגרש ממנה?" והיא לא ענתה..
באמת שלא עשיתי לה שום דבר רע, היא באמת אישה מסכנה, לא עובדת כל היום מחפשת איך "לברוח" מהבית ולחפש מה לא טוב אצל אנשים..
חשוב לציין שהאח של בעלי התחתן לאחרונה, וגם לכלה השניה היא מתחילה להתנהג לא יפה, אבל לא ברמה קיצונית כמו שאלי!!
אנחנו עושים שבת אצל ההורים שלו שבת אצל ההורים שלי, אני הולכת כדי לכבד את בעלי, אבל כבר לא מסוגלת.. היא לא באה לראות את הנכד, רואה אותו רק שאנחנו הולכים אליה שבת.. זה הגיוני שתינוק בן חודשיים צריך לצאת בגשם ובקור כדי שהסבתא תראה אותו?? כי לא מתאים לה לבוא? ושאני אומרת את זה לבעלי זה לא עוזר.. היא רק מעירה למה אמחנו עושמם ככה לילד ולמה ככה ותודה לאל הוא גודל יפה, נקי, מטופח באמת ילד טוב וכשהיא מעירה אני עונה לה.. מה שהיא לא רגילה!! ובעלי מגבה אותיי..
מכל הבלאגן שנוצר הגעתי למצב שאני בוכה וממש מפחדת לאבד את בעלי כי איתה אני כבר לא יודעת מה יכול להיות.. בעלי מרגיע אותי ואומר שאוהב אותי ולא יעזוב אותי.. אבל איך אפשר לדעת?? אמא שלו לא מפסיקה להתלונן ולשגע אותו עליי..
למה היא הפסיקה לאהוב אותי??
אני כבר התייאשתי.. ובאמת רוצה את עצתכם מה עליי לעשות??
האם לתקן את כל המצב עם חמותי?
ואם כן איך אני עושה אתזה? כי מבחינתי הכל בסדר.. ואני לא עשיתי שום דבר רע..